אתמול (א') התקבלה בממשלה החלטה הנותנת הכרה לרפורמים ולקונסרבטיבים בכותל המערבי.
רק לפני מספר שבועות במסגרת דיון שנערך ב"שדולת עם דת ומדינה" בכנסת אמר ח"כ אלעזר שטרן: "יושבים פה סביב השולחן אנשים מכל הזרמים, ואני גאה על כך. אנחנו חושבים שביהדות יש שלושה זרמים, ויש להם זכות קיום, ושהם חשובים למדינת ישראל".
דברים אלו מבטאים מצב נפשי עמוק. מאבקים אמוניים והתמודדויות רוחניות נראים לנו כיום רחוקים מהווית חיינו. נדמה לנו כי הגענו אל חוף מבטחים, לפחות מבחינת הצורך לעמוד מול נסיונות רוחניים ואמוניים. אך מי שמסוגל לחוש בקיומם של זרמים תת קרקעיים, יודע שהתמודדות מעין זו אינה רחוקה. היא גם לא קרובה. היא בעיצומה.
אך שלא כהתנגשויות אלו שבעבר, בהם היה האויב גלוי לעין, והאומה התקוממה מולו ולחמה בו כלביאה על חיי גוריה, כאן האויב פועל בסתר, בלא שנרגיש. דעות מסוכנות צצות מתחת לפני השטח, תחת חזות מרגיעה ולא מאיימת, הן קונות שביתה, לופתות את התודעה ולוכדות ברשתן נשמות יקרות. של אחינו, בנינו ובנותינו, וגם שלנו עצמנו.
פנים יפות להן, מסכה נאה ונעימה למראה הן לובשות. והיא מטעה ומבלבלת מאד.
המסכה היא אהבה
אחדות העם, הבנה ואהדה, קירוב וחיבוק לכל אדם מזרע ישראל, תהיה אמונתו אשר תהיה, תהיה דתו אשר תהיה, תהיה סטייתו אשר תהיה, תהיה מגמתו אשר תהיה, ותהיינה תוצאותיהן לעתיד ישראל אשר תהיינה.
כי אם למדנו, ונעשה לנו טבע, לאהוב כל יהודי, שומר מצוות כחילוני, לאומי כשמאלני, למה לא נמשיך את הקו לאהוב נאמן רוח ישראל כלוחם בה, לחבק את הדבקים ביהדות שורשית כמו את הרפורמים והקונסרבטיבים. ומחר – את היהודים המשיחיים, ומחרתיים, חלילה, את ה'יהודים המשיחיים הותיקים', תלמידי אותו האיש, המחייכים אלינו מעבר לים עם המחאות שמנות נוטפות 'אהבת ישראל'.
מילים יפות. אהבה, חיבוק, חיבור, אחריות על אחים.
בשמן של האחדות והאהבה אפשר כבר להצדיק ביקור והערכה למוסדותיהם, לחייך לילדים ולהתמוגג מגלי החיבה לישראל, כאילו הרפורמה, המוציאה מבית ישראל אלפי יהודים שמתבוללים כל שנה, כאילו היא המצילה הגדולה מההתבוללות ומהריקנות. בשם האהבה והאחדות אפשר לחגוג בצוותא עם 'רבה' רפורמית טקס הדלקת נרות חנוכה המשתף את גווני היהדות השונים וגם לטפוח על שכמם, עם או בלי הסתייגות רפה מדרכם. שהרי האחריות על אחדות ושלמות העם גוברת על כל ערך.
ומאחורי המסכה המלבבת צוחקת היא, ההשקפה הכופרת במסורת ישראל, המתפשטת כמפלצת רבת הזרועות, את צחוקה הלועג.
דריסת רגל בצה"ל
ויש לה הרבה סיבות לכך. היא רושמת הצלחות. הנה מעט מהן, ממש על קצה המזלג: ההכרה בתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית בהתחזקות מתמדת. נציגים רשמיים של מדינת ישראל יושבים עם מנהיגיהן ומבקרים במוסדותיהן. כן, גם כאן בארץ מתחזקות קהילות לא אורתודוקסיות, בשמות וכינויים שונים ומגוונים, ומרחיבות את השפעתן. הן נהנות כבר מתקצוב ממלכתי לתשלום משכורות ל'רבנים' מטעמם. הן מעורבות היטב ומשפיעות על מגמות של כרסום בהגמוניה הרבנית על עניני דת ומדינה. הן לוחמות ברבנות הראשית לישראל וצועדות יד ביד עם גופי שמאל קיצוני. במערכת החינוך בצה"ל נמצאים קצינים משורותיהן בעמדות השפעה כבירות. משם נושבת 'רוח המפקד' אל הצבא כולו, וממנו לחיים האזרחיים.
מזה שנים מתארחות בשבתות קבוצות של חיילים וקצינים במרכז לחינוך ותרבות של התנועה הרפורמית. המרצים מפגינים זלזול בתורה ע"פ מסורתה הנאמנה, ואת ההרצאות הללו נאלצים לשמוע כל החיילים, דתיים כחילוניים. הראשונים בולעים את הרוק, האחרונים בולעים את המסרים. קצין ביחידה מיוחדת שהוקמה בחיל החינוך לפקח על התכנים המועברים לחיילים בנושאי דת, הסביר ש"צה"ל לא קובע לחייל המשרת מה היא יהדות… לא יכול להיות שאדם שגדל בבית רפורמי או בבית קונסרבטיבי לא יוכל לספר לקבוצה איך נראית השבת שלו" ולכן "מכון שיגיד שהוא רוצה לתת מידע בגוון מאד מסוים" כלומר, ע"פ תפיסה אורתודוקסית, "והוא לא מוכן למשהו אחר, מבחינתי זה לא עובר את הסף."
מעתה, למה ייפלא שדוחקים, באלימות, את רגליה של הרבנות הצבאית מכל עמדה של פתחון פה לאמירה שיש בה תוכן, ולא רק אוירה יהודית? והרי הרבנות הצבאית היא עדיין, תודה לא-ל, 'אורתודוקסית', מייצגת רק זרם אחד מני רבים…
הנסיון לחלק בין חיבוק ל"שרידים מדולדלים" אלו של זהות יהודית נחלשת והולכת, אותן 'קהילות' בחו"ל, לבין הכרה בהם כאן בארץ, הוא כמובן מנותק מהמציאות. החיבוק הזה יגרום, אם בכלל, לעליה של מעט מאד יהודים לארץ, אבל הוא כבר גורם, בפועל, להכרה וחיזוק מעמדם כאן.
והוא מביא לגרוע מזה בהרבה. לטשטוש ההבחנה בקרבנו, בעיקר אצל בני הנעורים, בין רוח ישראל האמיתית ומייצגיה לבין תנועות ההתפרקות וההרס, שחרתו על דגלן, כמעט מיום היווסדן, הכשרת ההתבוללות, התרבותית וגם הגזעית.
אמת. יהודים בעת החדשה התבוללו, ועדיין מתבוללים, גם בלי קשר לתנועות הללו, אבל זוהי 'התגנבות יחידים'. התבוללות ממוסדת, רשמית וגאה, זוהי תוצאתן הישירה של התנועה ליהדות מתקדמת ושל אחותה הצעירה וזו מהותן. (הדברים מבוארים באריכות בשו"ת ציץ אליעזר בהקדמה לחלק ה. עיין שם)
ואכן לאורך כל שנות קיומן, הן עמדו מנגד, ואף התנגדו לתחיית ישראל כעם עצמאי בארצו. עורו אחים, חשפו את הפנים המכוערות מאחורי המסכה. ידוע נדע את האויב. או אז נלחם בו וגרשנוהו, כי יכול נוכל לו.
==
הרב עידו רוזנטל הוא ר"מ במכינה בעלי
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
