הרב שרלו: "פרסום העדויות – קידוש ה'"

הרב יובל שרלו מתייחס לעדויות האחרונות אודות הטרדות מיניות לכאורה שפורסמו על ידי נערים שגדלו בגוד קטיף ואומר כי חשיפתן היא קידוש ה'. "קידוש השם נוצר כאשר נאמניו ואוהביו ושומרי כל מצוותיו פועלים כדי לבער את הרע ולעשות טוב".

הרב שרלו: "פרסום העדויות - קידוש ה'"
  (צילום: אורן נחשון/פלאש90)

התקיפות המיניות בגוש קטיף.

ראש ישיבת ההסדר'אורות שאול' ברעננה ומראשי ארגון רבני 'צהר', הרב יובל שרלו, מתייחס לעדויות המתפרסמות בימים האחרונים אודות הטרדות מיניות שעברו, לכאורה, נערים שהתגוררו בגוש קטיף על ידי אחד מהמורים שלהם.

בהודעה שפרסם כתב הרב שרלו: "התקיפות המיניות בגוש קטיף: גם כאן חובה לשנות פרדיגמה. אנו חייבים להגן על ילדינו, והפקרתם אינה קידוש השם אלא חילולו. אנחנו הקמנו את 'פורום תקנה' בדיוק לצורך המקרים האלה, לא כדי לטאטא דברים תחת השטיח, אלא כדי שתהיה דרך לטפל בהם".

הרב שרלו מוסיף כי אין עניין להסתיר מעשים כדוגמת אלו וכי הסרקתם היא חילול ה': "ישנה חובה חד משמעית לעסוק בבירור העניין וחתירה לאמת. חילול השם אינו נוצר מזה שמבררים פרשייה ומוציאים עוול לאור (בין אם מדובר בעוול של הרב ובין אם מדובר בעוול של בנות שהרסו את עולמו). חילול השם נוצר על ידי הסתרה. המסתירים אומרים במעשיהם דברים חמורים מאוד על הקב"ה. הם אומרים כי הקב"ה "מעדיף" את שמו הטוב על פני מניעת עוול והוצאת דברים לאור – זה חילול השם האמיתי. קידוש השם נוצר כאשר נאמניו ואוהביו ושומרי כל מצוותיו פועלים כדי לבער את הרע ולעשות טוב".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
הבעיה היא כשעמי ארצות שעוברים על מצוות קלות כחמורות
יעל | 21-01-2016 21:48
יודעים לטפל רק בבעיות אופנתיות
2
צודק הרב שרלו. מאוד מאוד. בנפשנו הדבר!
שמואל הקטן | 21-01-2016 23:23
3
תיקון חשוב! "קידוש השם" ולא קידוש ה'
אבי פ | 22-01-2016 4:41
שימו לב שהרב שרלו מקפיד לכתוב "קידוש השם" ולא כפי שכתבתם באתר קידוש ה'. בצורה שלכם, משמע שה' עצמו מתקדש או מתחלל על ידי מעשינו - שזה דבר בלתי אפשרי (ואמירה מאד בעייתית ליהודי מאמין). מה שמתקדש או מתחלל הוא שמו - "יתגדל ויתקדש שמיה רבה" - שזה התגלותו בעולם ע"י בני אדם.
4
ואולי נחשוב מחוץ לקופסה המערבית?
יצחק | 22-01-2016 6:29
אין ספק שמקרים כאלה צריכים להיות מטופלים בחומרה וללא פשרות. מאידך - מי אמר שפרסום פומבי בכלי תקשורת המוניים פותר משהו? אולי הוא זה שמרתיע אנשים מלהתלונן? אולי זה מקשה על שיקום? האם החיטוט ההמוני של אנשים שלא קשורים אינו בגדר רכלנות ומציצנות גרידא? כמובן, עיתונאים תמיד יגייסו כל טיעון להצדיק חשיפה ופרסום, זו פרנסתם והאינטרס הברור שלהם. אך האם גם רבנים אמורים לקבל זאת ללא ביקורת?
אמת לאמיתה
| 24-01-2016 12:39