לא הספיק לשלוח: מאמר שנמצא במחשב של הרב הנקין - סרוגים

לא הספיק לשלוח: מאמר שנמצא במחשב של הרב הנקין

בגליון חודש שבט של כתב העת 'אמונת עתיך' מתפרסם מאמר שנמצא במחשבו של הרב איתם הנקין הי"ד אותו לא הספיק לשלוח

לא הספיק לשלוח: מאמר שנמצא במחשב של הרב הנקין

בגליון חודש שבט של כתב העת 'אמונת עתיך', היוצא לאור ע"י 'מכון התורה והארץ' והמאגד מאמרים המשלבים מחקר תורני ויישום הלכתי בארץ ישראל, מתפרסם מאמר שנמצא במחשבו של הרב איתם הנקין הי"ד, שנרצח יחד עם רעייתו נעמה בפיגוע ירי בשומרון.

בהקדמת המערכת למאמר נכתב כי בגיליון 105 של 'אמונת עתיך', הגיב הרב איתם הי"ד למאמרם של הרבנים דרור פיקסלר ואלי רייף שליט"א בנושא 'הפעלת חיישנים בשבת'. בסופו נכתבה תגובה לתגובה של הרבנים שליט"א. אביו של הרב איתם, הרב הרצל יהודה הנקין שליט"א מצא על מחשבו של בנו את מאמר התגובה.

המאמר עליו הגיב הרב איתם הי"ד עוסק בגדרי האיסור בדלת חשמלית ושאר חיישנים בשבת. הרב אלי רייף והרב דרור פיקסלר, אליהם מופנית התגובה, טענו במאמר שפרסמו כי אין קשר בין המעשה שהאדם עושה (למשל הליכה לתומו ברחוב) לבין התוצאה (הפעלת החיישן הגורמת להפעלת התאורה). לדעתם המעשה עצמו אין לו 'שם מלאכה' ולא נעשה בנפעל שום פעולה ולכן אין כאן 'פסיק רישיה' אף שהתוצאה (התאורה החשמלית) רצויה עבורו. הרב ישראל רוזן טען בתגובה שכיום, בעקבות החידושים הטכנולוגים, האדם משופע בחיישנים – יש אם כן לראות את החיישנים ככלי עבודה, ויש להתייחס למפעיל החיישן כעושה את המעשה וכעין מי שיורה חץ למטרה.

הרב איתם הנקין הי"ד במאמר ארוך ומנומק תקף את שתי הנחות היסוד של ההיתר וכתב כי לדעתו החיישנים אינם אישיות אוטונומית שאפשר לייחס לה את הפעלת החשמל, ולכן הפעלתם היא תוצאה ישירה של מעשיו של האדם. יתר על כן, כשהרמב"ם מגדיר מהו 'פסיק רישיה', הוא לא דורש לבדוק את גורם הסיבתיות שבין שתי הפעולות, וכל מקרה שבעשיית פעולה אחת בהכרח תיעשה הפעולה השנייה – יוגדר כ'פסיק רישיה'. למסקנה הרב איתם הי"ד מחלק את המקרים לשלוש קטגוריות:
א. אדם שמתקרב לדלת וזו נפתחת ע"י די חיישן – אסור.
ב. אדם שהולך ברחוב והתאורה נדלקת – רבים מחמירים ויש מקילים.
ג. אדם שהולך ברחוב ומופעלת על ידו מצלמה – כשלא אכפת לו מן התוצאה – מותר.

על תגובתו זו של הרב איתם הי"ד הגיבו הרב ד"ר דרור פיקסלר והרב אלי רייף.

במאמר המתפרסם בגליון החדש של אמונת עיתך, כותב הרב הנקים את הרהורי לבו על התגובה של הרבנים כשאין לדעתו בדבריהם תגובה של ממש. הוא גם מוסיף בירור בדעת הרמב"ם וטוען ש'הליכה לפי תומו' המותרת אף שבדרכו דורס עקרב או נחש – זהו רק כאשר הליכה זו אינה גוררת אחריה בהכרח פעולת איסור ולכן אין בהליכתו כוונה לבצע את פעולת האיסור. אך כאשר פעולתו גוררת בהכרח הפעלת החיישן – אין זה נחשב כ'לפי תומו', ולכן אסור לעשות כן.

"מוכרחים לומר כי תגובת הרבנים שליט"א אינה משכנעת בעיני, וכוונתי לנקודות שבהן בחרו להגיב", כתב הרב איתם. "לנקודות רבות לא הגיבו כמעט, ובכלל זאת על עיקר טענתי שמדובר כאן בדבר המתכוון ולא בפסיק רישא. יש בתגובה לעיתים חזרה ללא תוספת ביאור על הדברים שכבר נכתבו במאמר המקורי. כך למשל האמירה 'בדורנו יש נתק גמור בין פעולת האדם לתוצאה, נתק גדול יותר מאשר בדוגמה של התרמוסטט שהתירוהו הדורות הקודמים'. לא ברורה לי עצם הטענה שיש נתק יותר גדול בין הפעולה לתוצאה, אבל בכל מקרה הסיבה העיקרית שהדורות הקודמים התירו פתיחת מקרר היא משום שהפעלת המנגנון באמצעות ההשפעה של הטרמוסטט אינה מיידית אלא הדרגתית ועקיפה – אבל לא ניתן לומר כמובן על דלת חשמלית וכיוצא בה".

הרב הנקין ממשיך ודן בעומק הסוגיה וחותם את תגובתו: "סוף דבר, מה שהגדילו הרבנים הנ"ל בתגובתם וכתבו דעתם בלשון הלכה למעשה, שרא ליה מריה, שזהו נגד הנפסק מזה עשרות שנים ב'שמירת שבת כהלכתה' ושאר ספרים ומקובל הלכה למעשה בכל ישראל, ואשר מלבד הגרנ"א רבינוביץ שליט"א, לא היה מאז ועד היום מי מגדולי הפוסקים שסבר בזה להיתר, והנידון המעשי קיים כבר עשרות שנים ואנן סהדי שלא התירו בו, ואפילו בדברי מי שרוצים להסתמך עליו ('בעל שבט הלוי') מפורש הדבר לאסור, ואני לא באתי אלא להראות שדעת היחיד המתיר. צע"ג".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
כמה נמשיך עוד לאבד בגלל אוזלת יד ביטחון
משה | 14-01-2016 18:31
2
אין משיבין את החכם אחר מיתה. אך "סוף דבר" תמוה.
מנחם | 14-01-2016 23:31
מה שכתב: "סוף דבר, מה שהגדילו הרבנים הנ"ל בתגובתם וכתבו דעתם בלשון הלכה למעשה, שרא ליה מריה, שזהו נגד הנפסק מזה עשרות שנים ב'שמירת שבת כהלכתה' ושאר ספרים ומקובל הלכה למעשה בכל ישראל" נעלם מהרב איתם הי"ד שהמאירי ז"ל (חולין ז) כתב את ההיפך הגמור: "תלמיד חכם שאמר דבר הלכה מחודשת הן דרך הוראה הן דרך גדר הן להחמיר הן להקל אע"פ שהוא מבטל בזה מנהג קדמונים אין ראוי להחזיקו בכך במדת יוהרא ונטילת שם במה שאין ראוי לו לסרב בדבריו מצד שלא נהגו הקדמונים כן אחר שהוא מראה פנים לדבריו ושהוא כדאי לסמוך עליו שכל תלמיד ותלמיד מקום הונח לו להתגדר בו וכו' מכאן לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו ר"ל שאין מסירין אותו מדעתו מצד המנהג הקדום ואמרי לה אין מזניחין אותו כלומר שאין מעמידין אותו בחזקת שכחן ומורה בדרך שלא נתקבל בה כן".
3
צדיק
שכינתא בגלותא | 15-01-2016 7:08
דודי ירד לגנו לקטוף שושנים ת. נ. צ. ב. ה.