מטרת ההסכם היא למנוע מקרים של עיגון מצד הבעל או מצד האישה בשעה שאחד מהם מסרב לקבל או לתת גט לבן זוגו. ההסכמים עד כה, לדוגמה של ארגון רבני צהר, הציעו סנקציה כספית נגד הצד המעגן בכך שהוא צריך לשלם סכום כסף קבוע וגבוה בכל חודש של עיכוב הגט. אלא שפתרון זה נתקל בבעיה הלכתית אחרת המכונה "גט מעוּשֶֹה" – כלומר גט שניתן בניגוד לרצונו של הבעל.
בפסק הלכה עליו חתומים כאמור 13 רבנים, בהם הרב אברהם דב אוירבך רב העיר טבריה, והרב אליהו שלזינגר רב שכונת גילה בירושלים, רב הישוב בית וראש ישיבת עטרת ירושלים הרב שלמה אבינר, רב שלמה מחפוד ראש בד"צ יורה דעה המכהן גם כרב שכונה וכאב"ד לענייני אישות בבני ברק, הרב שלמה זעפראני מחשובי האבדי"ם בירושלים, הרב אברהם דב לוין אב"ד ירושלים לדיני ממונות ובירורי יוחסין ועוד הם כותבים הלכה למעשה להטיל ספק גדול בגט לזוג שחתם על הסכם קדם נישואים
"חלחלה אחזתנו מההצעה החדשה להנהיג סידור גט ע"י שהבעל מקבל על עצמו בקנין בשעת הנישואין שאם תרצה האשה להתגרש ובית הדין לא ימצאו לנכון לחייבו ליתן גט עפ"י דתוה"ק, הרי שיהיה מחוייב לשלם לה מזונות אף שחיה בנפרד ממנו ואינו מחוייב במזונותיה מחמת תיקון חכמים." כותבים הרבנים.
"ועל כן וע"כ כדי להוציא מדעת הטועים, וכדי לשמר את קדושת היחס של עם ישראל לדורות הבאים עד ביאת גואל צדק בב"א, הננו לגלות את דעת ההלכה הצרופה בעניין", מוסיפים הרבנים ומבארים: "להלכה אין להקל בגט הניתן מחמת חיוב ממוני שקיבל על עצמו, אלא רק בצירוף טעמים חזקים נוספים, וכהכרעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בקובץ תשובות (ח"ב סימן קס"ג) שאף שקיבל על עצמו מ"מ נחשב לאונס אם חזר בו אח"כ מרצונו לגרש.
הרבנים מנו מספר סעיפים מתוך דברי הפוסקים האחרונים הגורמים לפסילת הגט או המסתייגים מניסיון לכפות על אחד הצדדים את הגירושין. את המכתב מסיימים הרבנים במשפט: "רואים אנו רח"ל את בתי ישראל בחורבנם, וישראל סבא בסכנה!!!". הרבנים חתמו על המכתב וחלק הוסיף גם פסקה משל עצמו.
הרב ברוך אפרתי, יו"ר רבני דרך אמונה הוסיף "מלבד החשש הפרטי לגט מעושה, הרי זהו חלק ממגמה ברורה לעשות רפורמות במנהגי ישראל, כך שיתאימו לערכי התרבות המערבית. מגמה זו פסולה, וכפי שכתב מרן הרב זצ"ל בעזרת כהן סמ"ב – "שכל התחכמות עד"ת נקרא העברה ע"ד תורה", שלא להנהיג שינויים ברשה"ר בענייני גיטין וקידושין. והגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל אשר עמד מול מגמות כעין אלו באמריקה, אמר עליהם: מה אתם רוצים, להרוס את הכל? האם מצפים אתם לשרוד כרבנים אורתודוקסים? האם חושבים אתם להמשיך את המסורה בתנאים כאלה? תהו ובהו יבואו (ח"ו) במקום התורה".
הצעות אלטרנטיביות
בעבר כבר הבאנו הסתייגויות של רבנים בציונות הדתית ומחוצה לה בנושא הסכם קדם נישואים. על ההסכם של צהר כתב אחד מזקני רבני הציונות הדתית הרב דוב ליאור "אני סבור שבנושא כה רגיש אין לעשות הסכמים אלא באישור הרבנות הראשית לישראל מפני שדבר זה נודע לכלל ישראל ובכל מקום שיש ספק גט מעושה יש להחמיר". הרבנות הראשית לישראל גם היא התנגדה בעבר להסכמים כאלה וכינתה אותם 'הצעת הבל'. בעבר הבאנו בסרוגים הצעה אחרת של הרב פנחס שפירא מביתר עלית, שגם הוא חתום על הפסק הזה, אך הוא הציע אלטרנטיבה בדמות הסכם "כתובה הדדית". ההסכם מבוסס בעיקרו על הצעתם של רבני ירושלים מהדור הקודם, הרב בצלאל ז'ולטי והרב שלום משאש, ובו פתרון אפשרי לבעיות ההלכתיות שהעלו הרבנים. יצוין כי את ההסכם שהציע הרב שפירא אישר הרב דוב ליאור באופן עקרוני, אך דרש כי גם הרבנות הראשית לישראל תאשר אותו.
