הגיוני צודק וחשוב לדאוג לזכויותיהם של נחקרים, גם אם הם אנרכיסטים, ובטח אם הם הילדים שלך. צריכים לוודא ולשאול, לברר ולבדוק שהכול נעשה כחוק, אבל לא יכול להיות שהאחריות לצעירים הללו תבוא לידי ביטוי רק כשהם מוחזקים במרתפי השב"כ. לא יכול להיות שהמעגלים המשפחתיים והקהילתיים שלהם יגלו אחריות כלפיהם רק אחרי שהם נעצרים.

השבועיים האחרונים מותירים תחושה שהשעון המעורר מתחיל לפעול רק כשהנערים הללו מזדעקים על עינויים שהם עוברים ועל זכויות משפטיות שנשללות מהם. השעון המעורר שתק או לא צלצל מספיק חזק כשהנערים הללו דיברו בגנות המדינה והצבא. השעון הזה לא הרעיש כשהם שרו שירי נקמה. השעון הזה לא צלצל כשהם ברחו לגבעות ומרחו כתובות גרפיטי של 'תג מחיר' ברחבי יהודה שומרון.

אפילו כשנשרפה המשפחה הערבית בכפר דומא, השעון המעורר לא עשה מספיק רעש. רק עכשיו, כשאותם נערים מתקוממים על האופן בו השב"כ חוקר אותם, פתאום השעון המעורר קם לתחייה ומתחיל להרעיש עולמות. ההורים יוצאים לתקשורת, החברים של ההורים דואגים להפיץ סיפורים קשים ברשתות החברתיות, איתמר בן גביר שכבר שנים מתדלק את הימין הקיצוני, לובש חליפה ועניבה ומדבר על זכויות אדם, ועשרות צעירים יוצאים למחות ברחובות.

ההתעוררות צריכה להיות בשלבים הרבה יותר מוקדמים. כבר מול מראות של ריקודים עם רובים וסכינים לצלילי שיר נקמה, צריכה להישאל השאלה היכן ה"מבוגר האחראי?" איך יכול להיות שאנשים בוגרים נמצאים שם באולם ולא מסוגלים לעצור את מחול השנאה וההסתה. איך יכול להיות שהתזמורת שם ממשיכה לנגן כשבקהל הרוקדים מונפת תמונת תינוק שנרצח.

את המנגינה הזאת מוכרחים להפסיק.