בחברה הישראלית יש מיני סלעי מחלוקת. היחסים העדינים שבין דת למדינה הם סלע שכזה – נעדיף לעקוף סביבו, שלא לערער את "האיזון העדין" – הקונספציה הנקראת בפינו "הסטטוס-קוו". אך מדי פעם יעלה הנושא לכותרות, לרוב בדמות שבת המלכה, והאש תוצת, כי הנושא נוגע לכולנו.

ביום א' עברה בועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק דרקונית שיזם הח"כ מיקי זוהר, הקוראת לקבוע איסור מפורש בחוק להפעלת בתי-עסק בשבת. החוק יעביר את הסמכות להענקת אישורים בשבת מהרשויות המקומיות למשרד הכלכלה. במסגרתו ניתן יהיה לקצוב עונשי מאסר לבתי-מסחר שיפעלו בשבת ולתבוע על כך עסקים אחרים.

כיהודי דתי, השבת היא ערך מרכזי עבורי. כירושלמי, אני רואה קשר המהותי בין השבת לבין ירושלים, בין קדושת הזמן וקדושת המקום. אלו מהוות את ה"צפון" במצפן הערכי והתרבותי שלי, ובלעדיהן אני אבוד. לעתים אני מארח מבקרים לשבת, החווים לראשונה הן את השבת והן את העיר. אני משתדל לקחת אותם בערב שבת לכותל, ולהמשיך משם לביתי שבנחלאות דרך מרכז העיר והמדרחוב. אני מזמין אותם להתרשם ממראה יום מנוחה יהודי במרכז עיר, ומדבר על המשמעות של שקט בעידן שלנו, על רעש והאינסופי. אני חולק עימם חוויה שקדושה עבורי. חילול שבת הוא חילול הקודש מנקודת מבטי, והוא מזיק לשבת שלי ולחוויתי את העיר.

עם כל זאת אני תומך בפתיחת בתי-קפה, בתי-תרבות וחנויות נוחות בשבת, בקרבת תושבים שאינם שומרי שבת באשר הם. אני מאמין בזאת בכל ליבי מכורח ערך יהודי אחר, 'ואהבת לרעך כמוך',לאור פרשנותו של הלל הזקן – 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'. סגירת בתי-עסק בשבת אינה יוצרת התנגשות רק בין ערכיי לערכים של השונה ממני, היא מעלה התנגשות פנימית בין שני ערכים שאני מאמין בהם, ערך השבת וערך אהבת האחר.

חז"ל מפרשים את הציווי 'והלכת בדרכיו' – מה הוא חנון ורחום אף אתה היה רחום וחנון'. וברצוני להוסיף שכפי שבורא-עולם נתן לאדם חופש לעצב את חייו לפי מצפונו, כך עלינו להפסיק לכפות את ערכי התורה על כלל החברה. זוהי החטאה לרצון האלוקי, לחשוב שהבורא מרווה נחת מכך שמי שמחלל שבת אינו יכול לקנות חלב במכולת הקרובה לביתו.

אנחנו בסיעת "ירושלמים" עמלים מעל שבע שנים בהחייאת המרחב הציבורי והקהילתי בשבת, בפתיחת המנהלים הקהילתיים, בפיתוח אירועים קהילתיים בגינות שכונתיות, ובקידום מדיניות עירונית המתאימה לעיר מגוונת. לכך נדרשים איתנות ערכית, עמידה על המשמר ומאמצים פוליטיים כבירים, אך הנושא בנפשנו, ובהסתכלות לאחור אני שמח לומר שהצלחנו. ישנם מוסדות תרבות הפתוחים בשבת, ישנהפעילות למשפחות הצעירות בשבתות, ובתי-עסק פועלים במתכונת מצומצמת, בהתאם להיתרים שמגיעים מהרשות המקומית.

החקיקה שמציע ח"כ זוהר הינה חד-צדדית הדוגלת בסנקציות ואיסורים, במסווה של חקיקה חברתית. היא גוזלת את הסמכות מאנשי הרשות המקומית, המכירים את צרכיה ואנשיה וחיים בה, והופכת אותה נתונה לגחמותיה של השר או השרה (המתחלפים כהרף עין).

יש מקום לדיונים נוקבים ומעמיקים על הצדדים החברתיים של סוגיית השבת. יש מקום לאמנה חברתית שתאפשר שירותי פנאי לציבור החילוני תוך שימור אווירת השבת בשכונות המעורבות. כזו היא הצעת החוק שהגישו חברי הכנסת רחל עזריה ואלעזר שטרן, ברוח אמנת גביזון-מדן, שאומרת כן לפתיחת תרבות ופנאי, לא למרכזי מסחר גדולים וקניונים, ומאפשרת תחבורה ציבורית מצומצמת.אל לנו להתחמק מדיון בסוגית השבת, עלינו לדרוש שיח אמיתי ולא חקיקה חד-צדדית. שיח שיאפשר מגוון דעות ושיכיל מגוון מגזרים, שיח שיאפשר לי לקיים את השבת שלי, ולא יפגע בשום אופן בשבת של אלו החיים אחרת.

=======

הרב אהרון ליבוביץ', חבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת ירושלמים, רב אורתודוכסי, מייסד "השגחה פרטית" כשרות קהילתית וראש ישיבת 'סולם יעקב'.