יש לטפל בפצוע קשה יותר גם במקרה שהוא המחבל

אבסורד.

הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית החליטה, בהחלטה דרמטית, לשנות את נוהל הטיפול בפצועים במהלך פיגוע טרור, כך שכעת יש לטפל בפצוע הקשה ביותר בזירת הפיגוע גם במקרה שמדובר במחבל המפגע עצמו, כך נחשף הבוקר (רביעי) בעיתון 'ישראל היום'.

על פי הדיווח, אחד השיקולים שהביאו את הלשכה לשנות את ההנחיה הקודמת, שנכתבה בשנת 2008, היא לאור מקרים בהם בוצע לינץ' באדם שנכח בזירה ונחשד כמחבל, כפי שכזכור קרה בפיגוע הירי בתחנה המרכזית בבאר שבע.

בכדי להבין את משמעותה הדרמטית של ההחלטה, נציין כי הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית היא הגוף המוסמך לקביעת הסטנדרטים לכל הרופאים והצוותים הרפואיים. להחלטות הלשכה יש השפעה על כל הצוותים הרפואיים, כולל פרמדיקים וחובשים.

יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, ד"ר תמי קרני, אמרה ל'ישראל היום' כי הסיבה לביטול ההוראה הקודמת לפיה "עניי עירך קודמים, בוטלה כי ההנחה היא ש"הרופאים אינם שופטים. משמעות השארת ההנחיה היא שהרופא צריך לחקור מי אשם ולהעניש אותו באמצעות אי מתן טיפול. באירוע רב־נפגעים קל מאוד לעשות טעויות בזיהוי, וברור שרופא מטפל בשטח בפצועים לא יכול לעשות זיהוי מדויק של הנפגעים. עליו להיות מרוכז בהצלת חיים של כמה שיותר אנשים. לא הגון להוסיף למטלות הרופא גם קריטריונים למיון שאינם קשורים לבריאות הנפגעים".

מי שמתח ביקורת על ההחלטה לבטל את ההנחיה משנת 2008 ולקבוע נהלים אחרים הוא פרופ' פיני הלפרין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בביה"ח איכילוב בתל אביב ומבכירי המומחים ברפואת החירום בארץ שהיה חלק מקבוצת הרופאים שניסחו את ההנחיות ב-2008.

"במצב של אירוע רב־נפגעים, שיש בו גם מצב קיצוני של מחסור בצוות או בציוד רפואי, לא עולה כמובן על דעתי לטפל פחות טוב או לא לטפל במחבל המפגע", אמר פרופ' הלפרין, "אבל במצב שבו מתקבלת, למשל, החלטה של חיים או מוות לגבי הפצועים – נכון לטפל קודם ב'עניי עירי', כלומר בנפגע הטרור, יהודי כערבי – ורק אחר כך באויב מבצע פעולת הטרור. על הלשכה לאתיקה היה לפרט לעומק את החובות וההנחיות הנגזרות מעיקרון 'עניי עירי קודמים', כפי שכבר דרשנו ב־2008. במקום זאת, ביטלו כליל את כל ההתייחסות לנושא הטיפול באויב בנסיבות של אירוע רב־נפגעים".

גם פרופ' אסא כשר, חתן פרס ישראל, מבכירי החוקרים בארץ העוסקים באתיקה ובמוסר ומחבר "רוח צה"ל", מתנגד נחרצות לשינוי התקנון של הלשכה לאתיקה.

לדבריו: "אי אפשר להגיד שהשיקולים צריכים להיות רק רפואיים. זה לא בא בחשבון. נניח שיש שני פצועים קשה. אחד קצת יותר קשה מהשני, אבל הקשה יותר הוא המחבל. תטפל בו, ורק אחר כך בקורבן הטרור? לא מתקבל על הדעת. בזירת פיגוע חורגים מהשיקולים הרפואיים הטהורים, וכך ראוי שיהיה. ונניח שבמקרה כזה, של שני פצועים, נפגע הטרור נפטר לאחר שהרופא לא הספיק לטפל בו – נבוא למשפחה ונגיד לה שאנחנו מצטערים, כי לא היתה ברירה אלא לטפל קודם במחבל?" זה אבסורד, על פניו. היה צריך לקבוע כללים מדויקים יותר לטיפול רפואי באירועי טרור, ולא להשאיר את ההחלטה לרופא בשטח".