שאלה

לכבוד הרב שלום וברכה. האם אומרים תחנון בערב חג הגאולה יט' כסלו? האם זה נחשב ראש השנה לתורה? ואם בישיבה אומרים לא להגיד?

האם להשתתף בהתוועדות שיש בישיבה על חשבון סדר צהרים מחר? או חברותא?

מה היחס העקרוני לחג הזה בדרך שלנו?

תשובה

אומרים תחנון כרגיל, ואין ביום זה משהו מיוחד של ראש השנה וכד'. התורה שייכת לכל השנה, ויש הארה מיוחדת שלה בחג השבועות.

אמנם אחד מרבני חב"ד השתחרר מהכלא ביום הזה, אך אלה היו דברים תדירים בגלות האחרונה שגדולינו נכנסו ויצאו מן הכלא פעמים רבות, ומה בכך. וכי את יציאת דניאל מגוב האריות אנו חוגגים? את משיכת יוסף מן הבור או יציאתו מן הכלא אנו חוגגים? זו אינה דרכה של תורה להמציא דברים כאלה.

אין זאת אלא ממגמת התקופה שלנו, חלקנו חייבים להעצים את הרגש והאני בחוויות הסטוריות, ופחות להתמקד בעליה העקבית הסזיפית כלפי מעלה, עליה שהתרגשויות בה מעט.

עבודת השם אינה קשורה למאורעות לכאן ולשם, אלא ללימוד התורה הנצחית בכל מצב, תמידים כסדרם. אדרבה, כאשר יש מאורעות שונים האדם נמדד ביכולתו לפנות אל התורה לשמוע את קול ד', במקום להתמקד במקרים עצמם, וכפי שנפסק בשו"ע בהלכות מעונן ומכשף, וכדברי רש"י על הפסוק 'תמים תהיה עם ד' אלוקיך'- התהלך לפניו בתמימות. העיקר הוא קו האופק ורק מכוחו מקבל ההווה את משמעותו, ולא להיפך.

כבר הזהיר החסיד האמיתי הגר"א להתרחק ממנהגים חדשים שאין בהם יסוד בתלמודים ובזהר, ובמיוחד מ'חגים' חדשים. ואצל צעירים רבים (לא כולם) המשיכה לחסידות מגיעה מתוך עייפות לעסוק בעמל הקשה של התורה, וחיפוש ממתק רוחני אישי שיתאים למידותי כך שלא אצטרך ממש לצאת מגדרי ולהשתנות כלפי שמיא.

במקום לשתות ולשיר ולהגיד ווארטים שחלקם סודות התורה באופנים קטועים שהציבור אינו ברמה הראויה להבין אותם על בורים, במקום זאת עדיף ללמוד בבית המדרש תמידים כסדרם, ובלי קונצים. כפי שלא שמענו שהרב זצ"ל או בישיבות הקד' חגגו משהו כזה ביום זה, אלא עסקו כל ימיהם בתורה שהכל בה ורק בכחה מובנים בעמקות בגיל הראוי סודותיה.

כשלומדים גמרא, תלמדו כמו שצריך. כשלומדים אמונה בסדר ערב, תלמדו כמו שצריך. לאט ובעמקות ולפי הסדר במשך השנים, כפי שעשו גדולי ישראל. רק כך נבנים בגדלות, ורק כך נבנה גם בעל התניא עצמו עד שנהיה מגדולי ישראל.

תורה נקנית בעמל ובהתבטלות כלפיה במשך זמן רב, וכפי שכתב בנפש החיים שאין שום דבר העומד כערכו של עסק התורה.

לא מלמדים סודות תורה לכל אחד

ובכלל- הרצי"ה היה אומר שמרכז הרב היא המשך של וולוז'ין וידוע לך מסתמא מה חשבו בישיבת וולוז'ין על עניינים אלה. ואמנם הרב התייחס בחיוב לחלק מהנאמר בחסידות, ובהערכה לכל גדוליה, אך כסניף צדדי לתורה הגואלת שהאירה בכתביו ולא כדבר עיקרי. על כן לא לימד ולא כתב בדרכם וגם לא בסגנונם, אלא בהארת נשמת הכלל בספרי האורות, דווקא על פי דרכם של רמח"ל והגר"א, וממילא הפרט מקבל את ערכו החשוב ממעיין הקודש הכללי. בייחוד בארץ ישראל, יש להעצים את תורתה שהיא נשמת הכלל, ובזה הפרט מקבל ערך עצום הרבה יותר מאשר מי שמתמקד במבט אישי וכך מביט על הכל.

הרב כתב בשמונה קבצים מספר פעמים בחריפות על הפגימה העצומה ועיכוב הגאולה כאשר לומדים סודות התורה באופן שהאדם אינו בר הכי לכך, וללא הסבר ארוך ועקבי ועמוק, כפי שרמב"ן כתב איש מפי איש, מגדולי הסוד ולא בחובבניות של פה ושם חצאי רעיונות בהתוועדות המונית.

וכן בהקדמה לספרו 'עץ חיים' פירט מהרח"ו את התנאים בהם יש לעמוד על מנת להכנס ללימוד תורת הסוד בלי קילקולים, ולהלן חלקם:

א. להיות ירא מהעונש האלוקי שבא על החוטא. יראה זו קודמת ליראת הרוממות ולאהבת ד', והיא הכרחית בשל היותה קיימת גם כאשר היצר מתגבר מאד באדם לחטוא

ב. להקפיד שלא לחטוא חטאים כלשהם, אפילו בשוגג

ג. לא לאכול בשר ויין בימי החול

ד. לרדוף שלום ולא לכעוס לעולם

ה. להיות עניו מאד ולברוח מהגאוה

ו. להקפיד לטבול לאחר יחסי אישות או טומאת קרי

ז. לא להתרכז בהנאה בשעת תשמיש המיטה, אלא להרהר אז בשם ד'

ח. להתוודות לפני השינה בכל יום

ט. לא לדבר כלל, חוץ מדבר מצווה

י. לעשות תיקון חצות בכל ערב וערב בבכי

יא. להגיע ראשון לבית הכנסת, עטור בטלית ותפילין בעלות השחר בקביעות

יב. להזהר לאהוב כל יהודי בתכלית

יג. לא להפסיד שום אמן או קדיש או קדושה בשום יום

יד. לעסוק בתורה מעוטר בתפילין במשך היום

טו. עיקר העיקרים- "צריך שיהיה עמל בגמרא מאד ואל יחשוב שיגלו לו רזי התורה בהיותו ריק מזה".

האם באי ההתוועדויות הללו שבהם מדברים סודות, עומדים בקריטריונים אלו? האין זו רק קפיצת מדריגה פזיזה רק על מנת לחוש טוב?

מעין פגיעה בגר"א

התרופה למבוכת הדור היא התורה, כפי שהיא, כולל האמונה שבה בעמקות ולאורך שנים. לא תחושות נעימות של רגע, ולא לימוד של התוועדות עם שירים סוחפים שלפעמים מרוב התרגשות יש שחושבים שהרבי שנפטר עודנו חי. הרי 'אני' חש אותו, הנה הוא כאן ממש. רח"ל. רק בעמל שכלי ומתן מקום נכון לרגש אפשר להגיע למדריגת 'והיית איש אחר'. אין פתרונות קסם.

ועוד, שבציון כזה של יום הפצת החסידות יש מעין פגיעה בגר"א ובדרכו, שהורה שלא להיות בדרך זו עד שברח מן החלון כשבא בעל התניא לבקרו, כדי שלא לתת חיזוק לכיוון הזה כידוע. גם אם בימינו אפשר לקחת מן החסידות וטוב לעשות זאת, עדיין ציון יום מיוחד שכולו לשם הפצת תורתם כיחידה, יש בזה פגיעה בתורת הגר"א שהיה גדול הדורות האחרונים.

לפיכך אין מנהגינו לעשות התוועדויות בכל מני ימים ולילות או המצאות כאלו, אלא ללמוד בישיבה או בחברותא. תשאל את ראש הישיבה, וודאי תשמע דברים דומים.

על כל פנים, מנהגי הישיבה בתפילות נקבעים על פיו ולא על פי רבנים אחרים.

כל טוב