מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (שלישי) שורת דוחות ביקורת נוקבים ומטלטלים, המציגים כשלים מבניים עמוקים וחוסר היערכות מערכתי של מוסדות המדינה במהלך מלחמת "חרבות ברזל". הדוחות, שחלקים מהם נותרו חסויים מטעמי ביטחון המדינה, חושפים שיתוק ממושך של הדרג המדיני, משבר כליאה לאומי, ופער מטריד בין מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק לבין תפקוד הגופים הציבוריים שלה.
מחדל הכליאה: זינוק של 92% במספר המחבלים ושחרורם ללא אישור רה"ם
הפרק המהדהד ביותר בדוחות שנחשפים כעת עוסק במערך הכליאה והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים. לפי הנתונים, מספר האסירים הביטחוניים במתקני שירות בתי הסוהר (שב"ס) זינק בצורה דרמטית מכ-5,200 ערב המלחמה לכ-10,000 בינואר 2025. המבקר קובע בחריפות כי צה"ל ושב"ס לא נערכו מבעוד מועד לתרחיש מלחמה ולכליאת לוחמי אויב לטווח ארוך, למרות שמשבר הכליאה היה ידוע עוד קודם לכן וחריגה מהתקן עמדה על כ-12%.
היעדר אומדן מוקדם מצד צה"ל לגבי היקף המעצרים, לצד אי-הכשרת תשתיות בשב"ס, יצרו חוסר של 3,502 מקומות כליאה במצב חירום (נכון לפברואר 2025). המשבר החריף פגע קשות ביכולת השב"כ לבצע מעצרים ולנהל חקירות אפקטיביות באיו"ש, ואף אילץ את המערכת להוביל ביולי 2024 לשחרורם של 19 לוחמים בלתי חוקיים (לב"חים) – ובהם מנהל בית החולים שיפא – מבלי שהדבר הובא בזמן אמת לידיעתו או אישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. המבקר רואה בחומרה רבה את העובדה שכלואים אלו, שנשקף מהם סיכון ביטחוני מובהק, שוחררו לרצועת עזה בשעה שחטופים ישראלים מוחזקים בשבי.
שערורייה: אף מחבל מ-7 באוקטובר לא הועמד לדין עד תום הביקורת
נתון מקומם במיוחד שנחשף כעת מראה כי עד תום תקופת הביקורת, לא הועמד לדין על פשעיו שום מחבל שהשתתף בטבח שמחת תורה. הרקע לכך, לפי הדו"ח, הוא החלטה משותפת של ראש הממשלה ושר המשפטים שלא לקדם את ההליכים המשפטיים כל עוד חטופים מוחזקים ברצועה, מחשש לשלומם.
רק לאחר יישום הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים באוקטובר 2025, קודם "חוק להעמדה לדין של משתתפי אירועי טבח 7 באוקטובר" שעבר בקריאה ראשונה בינואר 2026. נכון לפברואר 2026, מספר המחבלים שצפויים לעמוד לדין בבתי משפט צבאיים עומד על כמה מאות, והמבקר מדגיש כי התמשכות התהליך פוגעת קשות באפקט ההרתעה ובעשיית הצדק עם הקורבנות ומשפחותיהם.
הפקרות בסייבר: הקבינט לא קיים דיונים ייעודיים במשך עשור
פרק הסייבר בדו"ח מוגדר על ידי המבקר כ"הרמת דגל" אדום בנוגע לחוסן הלאומי. במהלך המלחמה חל זינוק בעוצמת מתקפות הסייבר נגד המשק הישראלי, שהפכו בשנת 2024 למתקפות ממוקדות של איסוף מידע על אזרחים ותהליכים בישראל. הנזק הכלכלי למשק מוערך בכ-12 מיליארד ש"ח בשנה.
למרות חומרת האיום, הדו"ח חושף הפקרות מוחלטת בדרג המדיני: במשך כעשור, ראשי הממשלה לא יזמו ולא קיימו בקבינט המדיני-ביטחוני דיונים ייעודיים בנושא סייבר (למעט פגישה אחת ב-2018). חוק הסייבר הלאומי לא קודם במשך יותר מ-10 שנים, וועדת ההיגוי האחראית על גופי תשתית מדינה קריטית (תמ"ק) לא התכנסה במשך שנה וחצי מפרוץ המלחמה. בנוסף, בשש השנים שקדמו למלחמה לא בוצע אף תרגיל סייבר לאומי (תרגילים ראשונים נערכו רק בנובמבר 2024 ובמרץ 2025).
"פרדוקס החדשנות" בבינה המלאכותית ופרצות חמורות בבית הנשיא
במסגרת ביקורת רב-לאומית מקבילה שהוביל אנגלמן עם 12 מדינות אירופיות, נחשף בישראל "פרדוקס חדשנות": פער עצום בין מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק במגזר הפרטי, לבין היעדר תוכנית לאומית כוללת ומתוקצבת להטמעת AI במגזר הציבורי. משאלון שנערך בקרב 70 גופים ציבוריים עולה כי ל-58% מהם אין תקציב ייעודי לתחום, וחסמי אבטחת מידע (65%) ומגבלות תקציב (62%) מעכבים את הפיתוח.
המבקר מקדיש דוח מיוחד ונוקב להגנת המידע בבית הנשיא – מוסד המנהל מאגר רגיש המכיל מידע אישי, רפואי וכלכלי על קרוב ל-100,000 מבקשי חנינה ומאות עובדים. הביקורת מעלה כי עד ספטמבר 2024 פעל בית הנשיא ללא גורם מנחה בתחום הסייבר וללא ועדת היגוי. נמצאו ליקויים חמורים בניהול הרשאות, שימוש של עובדים בתיבות דוא"ל פרטיות לצורכי עבודה, והעברת בקשות חנינה רגישות ביותר למשרד המשפטים ולצבא באמצעות רשת האינטרנט ללא כל הצפנה. כמו כן, לבית הנשיא אין תוכנית להתאוששות מאסון (DRP), וחלק מתחנות הקצה שלו פעלו בגרסאות מיושנות שפג תוקפן וחשופות לפגיעה. המבקר ציין לחיוב כי מאז ספטמבר 2024 החל בית הנשיא לאמץ את הנחיות יחידת הסייבר הממשלתית ופועל במרץ לתיקון הליקויים.
תגובות
אלמוג שר הסייבר. כל מילה מיותרת.
ויש עוד מישהו שרוצה לבחור בביבי העלוב?