חמישה ימים לאחר שילדה את בתה השישית במרכז הרפואי זיו בצפת, באנצ'י קסאו משתחררת היום (שלישי) ממחלקת היולדות. באנצ'י, העובדת במחלקת המשק של בית החולים, תחזור כעת יחד עם התינוקת החדשה אל מרכז הקליטה המשמש להם כבית, שם תתאחד עם ארבעת ילדיה הנוספים – כשהיימנוט בת ה-9 עדיין לא תהיה שם כדי לחגוג את לידת אחותה הקטנה.
להורים היה חשוב לבחור בשם בעל משמעות עמוקה, והם החליטו לקרוא לבתם החדשה צנאת (Tzenat), שפירושה בשפה האמהרית הוא "כוח" – שם המסמל את התקווה העצומה של בני המשפחה לשובה של היימנוט הביתה. רגע לפני העזיבה, נפגשו ההורים עם מנהל המרכז הרפואי, פרופ’ סלמאן זרקא, ועם הצוות הרפואי שליווה וטיפל באם לאורך ההיריון המורכב והלידה. במהלך המפגש חיזק פרופ' זרקא את ההורים, השתתף בשמחתם והביע הזדהות עמוקה עם הכאב והגעגוע המלווים אותם.
"הלב מדמם, היא איננה תחליף להיימנוט"
אב המשפחה, טפסאי, שיתף בתחושות המורכבות המלוות את ימים אלו: "אני מוצף ברגשות. מצד אחד שמחה גדולה על חיים חדשים, ומצד שני כאב עצום שחותך לי את הלב. כאב שלא מרפה כבר למעלה משנתיים. אשתי באנצ'י ילדה את צנאת, תינוקת יפה ובריאה, ושתיהן מרגישות טוב. אני רוצה להודות מכל הלב למרכז הרפואי זיו ולכל צוות יולדות על הטיפול המסור והליווי החם".
האב המשיך וביטא את השבר הגדול: "עלינו לישראל מתוך אמונה עמוקה ואהבה למולדת. אבל כבר 826 ימים שהמשפחה שלנו קרועה והלב שלנו מדמם. עם כל השמחה העצומה על הולדת צנאת, היא איננה תחליף להיימנוט שלנו. היימנוט היא אחות גדולה, מקומה הוא כאן, לצידנו, מחבקת את אחותה החדשה. היא חייבת לחזור הביתה".
ביקורת חריפה: "אין שום התקדמות בחקירה"
בדבריו ביקש טפסאי להבהיר את המצב העובדתי סביב החיפושים, והטיח ביקורת קשה בגופי האכיפה והביטחון: "בניגוד לפרסומים אין כל חדש בחקירה. נכון לרגע זה, על פי מה שידוע לנו, אין שום התקדמות או קצה חוט. היימנוט נחטפה ממש לא רחוק מכאן. במדינה שיודעת להגיע לכל מקום בעולם ולהחזיר את אנשיה גם מידי האויב המתוחכם ביותר – לא ייתכן שלא מצליחים למצוא ילדה קטנה שנעלמה בתוך גבולות המדינה".
האב קרא לשינוי דרסטי בניהול האירוע והציב אולטימטום: "יש להקים לאלתר צוות חקירה מיוחד, בשילוב ובתמיכה מלאה של השב"כ, ולהפעיל את כל הכלים הטכנולוגיים והמודיעיניים. אני רוצה להודות לעם ישראל על התמיכה, אתם הכוח שלנו. אם היימנוט לא תחזור הביתה בשבועיים הקרובים, אנחנו נצא לצעדה. אני קורא לכל אזרחי המדינה, לכל אבא ואמא, להצטרף אלינו ולצעוד איתנו יחד".
"חובתנו כחברה להמשיך לזכור"
מנהל המרכז הרפואי, פרופ’ סלמאן זרקא, התייחס אף הוא למאורע המרגש והכואב: “כרופא וכהורה, אני מתקשה להשלים עם המחשבה שילדה עדיין אינה נמצאת במקום הטבעי והבטוח ביותר – בבית, לצד משפחתה. דווקא כאן, בין קירות מחלקת היולדות שבהם אנו זוכים מדי יום לראות חיים חדשים מתחילים, בולט עוד יותר חסרונה של היימנוט".
פרופ' זרקא חתם את דבריו בקריאה ציבורית: "אנו מתרגשים עם באנצ'י וטפסאיי ומלווים אותם באהבה ובתפילה. זו חובתנו כחברה וכקהילה להמשיך לזכור, לחבק ולקוות עד שהיימנוט תשוב הביתה”. מהמרכז הרפואי זיו נמסר כי הם מצטרפים לקריאת המשפחה להמשיך לעסוק בגורלה של הילדה, לדרוש תשובות ולשמור את סיפורה בתודעה הציבורית.
תגובות