יום אחד ראיתי שבשמיים לא מצייתים לי - סיפר הרבי מאפטא - והצטערתי. עודי מצוי בצער, וראיתי שאין הארץ נשמעת לי. ולא הארץ בלבד אלא כול העיירות הסמוכות לעירי אינן מצייתות לי ואף אנשי עירי אינם שומעים לי ואף, לא עלינו, בני ביתי אינם שומעים לי.
התחלתי מעיין בדבר ולא זזתי עד שהשבתי את ליבה של אשתי אליי.
וכיוון שהתחילה אשתי מצייתת לי, התחיל בני מציית לי. וכיוון שבני היה מציית לי, התחילו שאר אנשי ביתי מצייתים לי. וכיוון שהיו אנשי ביתי מצייתים לי, התחילה כול העיר מצייתת לי. וכיוון שצייתה לי עירי, צייתו לי שאר הערים. וכיוון שכול המקומות היו מצייתים לי, חזר כול העולם כולו לשמוע לי.
וכיוון שנשמעה לי הארץ - התחילו מצייתים לי בשמיים.
ההשקפה העכשווית של הרבי מאפטא
האיש הכול יכול, שהשמיים עצמם סרו למרותו, הבין בסופו של חשבון נפש כי הכול מתחיל במשפחה. הכוח אינו נובע מהבמות הגדולות, מהתארים או מההישגים. הוא נובע מהגרעין הראשוני, מהבית, מברית הזוגיות.
הסיפור החסידי הזה הוא הצדעה לזוגיות ולמשפחה.
אני מתפעל מההשקפה העכשווית כול כך הטמונה בדבריו של הרבי מאפטא. הוא לא האשים את העולם, את הציבור, את התקשורת, את הממשלה או את מזג האוויר. הוא הביט פנימה אל הבית, אל רעייתו, אל המקום שממנו הכול מתחיל.
בני הזוג הם תחנת הכוח הפרטית שלנו. בלי להתחבר לליבו של בן הזוג, המצברים מתרוקנים מהר מאוד.
אנחנו חיים בעידן שבו אנשים מגיעים לירח אבל מתקשים להגיע בזמן לארוחת ערב משפחתית. אנשים מסוגלים לנהל מאות עובדים, לגלגל מיליוני שקלים ואלפי לקוחות אך תכופות אינם מוצאים עשר דקות לשיחה אמיתית עם בן או בת הזוג. לאנשים רבים קל יותר לעדכן סטטוס מאשר לעדכן את מצב הלב.
לפעמים נדמה לנו שהעולם עומד על כתפינו, עד שמגיע ילד קטן ושואל: "אבא, יש לך חמש דקות בשבילי?" אז מתברר מה באמת חשוב.
לסדר מחדש את סדר העדיפויות
החולי הזה לא נוצר בדורנו. זהו הדחף האנושי העתיק לכבוש הר אחרי הר, כשכול פסגה שמגיעים אליה נראית מהר מאוד כמו גבעה נמוכה.
אנשים רצים מרתונים בקריירה, צוברים לייקים ברשתות, רודפים אחר כבוד וממון ושוכחים שכול אלה הם רק תפאורה. אנשים משקיעים אנרגיה בלשמן את גלגלי השיניים של המערכת ושוכחים לשפוך קצת שמן על הצירים של דלת הכניסה לבית.
לאחר שידו היתה בכול הבין הרבי מאפטא שסדר העדיפויות שלו השתבש, והטפל – כדרכו לא בקודש – דחק את העיקר.
הפילוסוף הרומאי סֶנֶקָה כתב: "אין רוח גבית למי שאינו יודע לאיזה נמל הוא מפליג". רבים מפליגים במהירות עצומה אך שוכחים לשאול לאן. וכאשר הם מגיעים לבסוף אל היעד, הם מגלים שהאנשים שלמענם יצאו למסע כבר התרחקו.
כשהרבי הבין שלא טוב האדם לבדו, השיב אליו את ליבה של אשתו – ואז התחדש כוחו.
==
בני דון-יחייא הוא עורך דין בתחום הירושה והמשפחה. כתב 18 ספרים. מספריו האחרונים: "תורת דיני המשפחה" ו"תורת דיני הירושה".
תגובות