ואולי בן גבירצודק? אולי דווקא סרטונים מכוערים של השפלה ומכות הם הדרך להחזיר לישראל את ההרתעה!
משרד החוץ בדרכו הדיפלומטית, לא הצליח למנוע את המשט הקודם (של גרטה) ואת המשט הנוכחי מטורקיה. הפעילים הפרו-פלסטינים עדיין חושבים שהם יכולים להגיע לעזה. וכי למה לא?
כשלוחם שייטת מקבל את גרטה עם סנדוויץ' ושתייה, היא חושבת שהיא בקייטנה. קצת שיט, קצת פעילות צבאית ובסוף לחמנייה ושוקו והביתה. ואולי הגישה ההפוכה, של מכות רצח, השפלות ומאסר לא נעים, הם שיסבירו לפעילים שישראל הפסיקה להיות ילד הכאפות של העולם.
פעם היינו מפגיזים דיונות ריקות בתגובה לירי על עוטף עזה, היום אנחנו מחסלים מחבלים שרק מתקרבים לקו הצהוב. פעם מחבלים פתחו קייטנה בכלא, עם לימודים אקדמיים וארוחות משמינות.
היום נער פלסטיני חושב 5 פעמים לפני שהוא עושה פיגוע, כי הוא שומע את הסיפורים על התנאים הקשים בכלא, ומבין שלא מדובר בבית הבראה אלא במחנה מעצר גרוע. כמו שבישראל חששו פעם מהמילה "שבי סורי" היום גם הפלסטינים מפחדים מהמילים "בית מעצר", וזה הודות לבן גביר ששינה שם את המשוואה.
גם אז אמרו שהוא עושה נזק דיפלומטי והוא ידליק את המזרח התיכון, אבל בפועל, כמות הפיגועים ביו"ש נחתכה, וגם "טרור עממי" של זריקות אבנים ובקבוקי תבערה צנח. דווקא האגרסיביות הביאה תוצאות.
משרד החוץ של ישראל הוא כישלון קולוסאלי כבר עשרות שנים. צו המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט, וצווי המעצר המתכוננים נגד שרי הממשלה וצמרת הצבא מלמדים שבדיפלומטיה לא תמיד משיגים דברים.
לפעמים צריך להיות הבריון השכונתי. ובן גביר הבין את זה. זה לא נראה יפה. זה לא אסתטי. אבל זה מביא תוצאות.
בן גביר עושה את העבודה המלוכלכת ובדרך כלל צודק. ממילא לא קונים את תוצרת ישראל, האנטישמיות מרימה ראש. מי שבא לפגוע בנו לא ראוי לסנדביץ