מדוע התעכבה הגשת כתב האישום נגד חברת הכנסת טלי גוטליב במשך חודשים ארוכים? מתברר כי הסיבה המרכזית אינה נעוצה במורכבות הראיות, אלא בדרישה להוצאת תעודת חיסיון על זהותם של אנשי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) שהיו מעורבים בחקירת הפרשה כך פרסם לראשונה היום (שלישי) אבישי גרינצייג.
על פי הדיווח, לא מדובר בראיות חסויות שמוסתרות מעיניה של חברת הכנסת, אלא בהליך שנועד להגן על זהות המעורבים. הדרישה הייתה להטיל חיסיון על שמותיהם של אנשי השב"כ שלקחו חלק פעיל בתיק, נוהל שנחשב שגרתי למדי במקרים המערבים את קהילת המודיעין.
עם זאת, מתברר כי במקרים רגילים ייתכן שהמערכת הייתה מוותרת על תעודת חיסיון רשמית ומסתפקת בהוצאת צו איסור פרסום על שמות המעורבים, מה שהיה מאפשר את העברת חומרי החקירה המלאים לידי ההגנה. אולם, במקרה של ח"כ גוטליב, המערכת הביטחונית סירבה לקחת סיכונים.
ההתעקשות על תעודת חיסיון מלאה הגיעה ישירות מראש השב"כ. הרקע לדרישה הוא התנהלותה הפומבית של גוטליב, שלטענת הגורמים "מרשה לעצמה לפרסם" מידע רגיש. ראש השב"כ הבהיר באופן נחרץ כי הוא אינו יכול לאפשר את חשיפת השמות, גם אם יוצא צו איסור פרסום של בית משפט, מחשש שזהותם של אנשי הארגון תודלף החוצה.
בסופו של התהליך, שר הביטחון גיבה את עמדת שירות הביטחון הכללי וחתם רשמית על תעודת החיסיון. המשמעות המעשית היא ששמותיהם של אנשי השב"כ יישארו חסויים לחלוטין, והם לא יועברו לידיה של חברת הכנסת במסגרת עיון בחומרי החקירה.
תגובות