הסבך המשפטי והמודיעיני סביב אישור מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד ממשיך להסתבך, ומייצר כעת ניגוד עניינים פנימי יוצא דופן. תא"ל ג', הקצין הבכיר שנדרש על ידי בג"ץ להגיש תצהיר שעשוי להכריע את גורל המינוי, נמצא במצב שבו המשך שירותו במערכת הביטחון תלוי לחלוטין בזהותו של ראש המוסד הבא – שעשוי להיות גופמן עצמו כך דיווח היום (רביעי) העיתונאי דורון קדוש.
עדות מפתח בפרשת אלמקייס
תא"ל ג' שימש כראש חטיבת ההפעלה באמ"ן בזמן "פרשת אורי אלמקייס", שבה הופעל נער כסוכן. במסגרת תפקידו, הוא שוחח בזמן אמת עם גופמן על חלקו בפרשה, ולכן הוא מחזיק במידע אישי וקריטי: האם גופמן שיקר לו, ומה בדיוק טען אז באשר לקשריו עם אלמקייס.
למרות מרכזיותו של ג' באירוע, הוא לא זומן עד כה לעדות בפני הוועדה המייעצת למינויים בכירים (ועדת גרוניס). בעקבות זאת, דרש אתמול בג"ץ שהקצין יגיש תצהיר מפורט בנושא לבית המשפט. מדובר במסמך משמעותי ביותר שביכולתו, כאמור, להשפיע דרמטית על ההכרעה האם לפסול או לאשר את מינויו של גופמן.
הצל של 7 באוקטובר
מעבר למעורבותו בפרשת אלמקייס, תא"ל ג' שימש כראש חטיבת ההפעלה באמ"ן גם במהלך אירועי 7 באוקטובר. בסיכום תחקירי המלחמה, קבע הרמטכ"ל אייל זמיר כי ג' נושא באחריות למחדל המודיעיני ועל כן עליו לסיים את דרכו בצה"ל.
בשנתיים האחרונות הקצין מושאל למוסד וממלא בו תפקיד בכיר. בעקבות החלטת הרמטכ"ל זמיר, קבע גם ראש המוסד הנוכחי, דדי ברנע, כי הקצין יסיים את כהונתו בארגון. על פי דיווח הבוקר בגל"צ, מועד הפרישה המסוכם של תא"ל ג' מהמוסד נקבע לסוף שנת 2026.
"מלכוד 22" של מערכת הביטחון
כאן בדיוק נוצר הפלונטר המשפטי והמוסרי: פרישתו המתוכננת של ג' בסוף 2026 תתרחש לאחר סיום כהונתו של ברנע, כלומר תחת פיקודו של ראש המוסד החדש. על פי סיכום הפרישה, ג' אינו מודח לחלוטין ממערכת הביטחון ורשאי להמשיך לשרת במילואים בארגון.
המשמעות הנגזרת מכך היא שראש המוסד הבא לא יהיה מחויב להחלטותיהם הקודמות של הרמטכ"ל זמיר וראש המוסד ברנע. אם ירצה בכך, יוכל ראש המוסד הנכנס לבטל את ההחלטה על סיום כהונתו של ג', ולהמשיך את העסקתו בארגון הביון.
וכך נוצרה סיטואציה חריגה במיוחד לקראת הכרעת בג"ץ: תא"ל ג' ניגש לכתוב את התצהיר המכריע, בידיעה ברורה שעתידו המקצועי והמשך שירותו במוסד עשויים להיות מונחים בידיו של האיש שעליו הוא עומד להעיד.
תגובות