מהמקלטים של קייב לטבח בעוטף: המסע המטורף של נטע בר

בעולם העיתונות הישראלי, נטע בר הוא שם נרדף לסקרנות ללא גבולות. מי שהחל את דרכו ככתב צעיר ומבטיח באתר וואלה, הפך עם השנים לאחד מאנשי הידע הבולטים בדסק החוץ של "ישראל היום". עם תארים בהיסטוריה מאוניברסיטת בן גוריון ורזומה שכולל מסעות ליעדים שרובנו רואים רק בסרטים, בר התיישב לראיון חשוף בפודקאסט התקשורת "אוף דה רקורד" של אתר 'סרוגים' כדי לספר על החיים בקו האש.

סיפורו של נטע מתחיל בקיבוץ דביר שבנגב ובמושב אביגדור, אך עיניו תמיד היו נשואות אל מעבר לים. החלום להיות עיתונאי מלחמה הוביל אותו למסעות חוצי יבשות, שעל חלקם עדיין מוטל איפול. לאורך השנים הפך למומחה לסיקור זירות מורכבות: החל מאיראן והמזרח התיכון, דרך אירופה הקלאסית ועד לפינות האפלות של צפון קוריאה. 

בדרך, הוא הספיק לשחק משחקי חברה עם נאמניו של הרודן הצ'צ'ני רמזן קדירוב, לראיין את ראש ממשלת אירלנד ולפספס בטווח של פחות מ-24 שעות את השיירה של רב-המרצחים קאסם סולימאני בצפון עיראק.

"בישראל הרבה יותר בטוח מאוקראינה"

אחד הפרקים המשמעותיים בקריירה של בר הוא סיקור המלחמה באוקראינה, אירוע שתפס אותו בהפתעה גמורה. למרות המציאות הביטחונית המורכבת בישראל, לבר יש תובנה מפתיעה: "עדיף להיות בישראל, בהחלט". הוא מסביר כי בעוד שבאוקראינה האזעקות נמשכות שעות ללא מידע ברור, והאזרחים נאלצים להסתתר במקלטים סובייטיים מתפוררים ללא חשמל ומים, ישראל מציעה הגנה טכנולוגית חסרת תקדים.

"אני לא רוצה לזלזל בנו, אבל בהחלט יותר קל לנו בזכות ההשקעה רבת השנים בכיפת ברזל, קלע דוד ומערך פיקוד העורף," משתף נטע. "באוקראינה אתה לא יודע מתי הטיל יגיע. יכולות השליטה והמיגון שלנו הן פשוט מדהימות בהשוואה לעולם".

הצל של אוקראינה בשבת השחורה

אך למקצוע יש גם מחיר נפשי כבד. בר חשף בראיון כי הוא סובל מפוסט-טראומה בעקבות סיקור המלחמה באוקראינה, טראומה שהתפרצה מחדש בעוצמה ב-7 באוקטובר, כאשר מצא את עצמו בדרך לעוטף עזה בזמן שהתופת השתוללה. המראות שראה בחו"ל והמראות מהבית התערבבו אלו באלו, ויצרו תחושת דחיפות ומשבר שדרשו ממנו כוחות נפש אדירים להמשיך ולדווח.

זווית אחרת על חוק השואה הפולני

מעבר לסיקור המלחמות, בר לא נרתע מעיסוק בסוגיות היסטוריות נפיצות. בנושא "חוק השואה" הפולני, הוא מציג עמדה מורכבת: למרות המעורבות של יחידים בפעולות אנטישמיות, הוא טוען כי הממסד הפולני כשלעצמו לא היה שותף לשואה, פשוט כי המדינה הייתה תחת כיבוש גרמני מוחלט. זוהי גישה המבוססת על השכלתו האקדמית הרחבה, המבקשת להסתכל על ההיסטוריה מבעד לעובדות ולא רק מבעד לרגשות.

נטע בר ממשיך להיות אחד הקולות המרתקים בעיתונות החוץ הישראלית, איש שחי על הקו שבין הסכנה לדיווח, ומזכיר לנו שגם כשהעולם בוער – יש חשיבות לעין בוחנת, ידענית ואמיצה