הממשלה אישרה מחדש החלטה לשינוי סדרי עדיפויות ותקצוב מחדש של שיקום ופיתוח הגן הלאומי שומרון העתיקה והפיכתו לאתר קולט קהל בשיתוף פעולה עם רט"ג.
ההחלטה, אותה מובילה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן יחד עם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, מתקפת מחדש את החלטת הממשלה הקודמת בנושא, ומבטיחה את רציפות התקצוב להצלת בירת ממלכת ישראל הקדומה ולפיתוחה כאתר תיירות ומורשת לאומי.
על פי החלטת הממשלה, משרדי הממשלה המשתתפים בפרויקט יקצו ויעבירו לרשות הטבע והגנים הלאומיים תקציב כולל של 12.52 מיליון שקלים לשנים 2026 עד 2028. וסה"כ יושקעו בפרוייקט 28 מיליון ש"ח. בנוסף משרד המורשת יעביר 6 מלש"ח לפרויקט.
התקציב נועד לקדם את המשך הפיתוח והכנת תוכניות המסדירות את המקום. עד כה בתקציב שאושר ב 2023 בהחלטת ממשלה, נעשו חפירות במקום וכעת החלה עונת החפירות השניה, שימור הממצאים הארכיאולוגים הנדירים שנמצאו באתר וכן מקודמת תב"ע לסלילת שבילים והקמת מבנים לטובת הציבור במודל של ההרודיון.
התקצוב יאפשר את המשך החפירות, בניית האתר ואף שימור האמפי בשומרון העתיקה שנבנה ע"י הורדוס ונחשב לאחד האתרים הגדולים והמרשימים מתקופה זו. וכן שימור האתר הכולל את שרידי ארמון מלכי ישראל הקדום, ארמונו של עמרי ומקום סיפורו של אליהו הנביא.
בפרויקט שותפים משרד התיירות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד התרבות והספורט, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ומשרד המורשת. עוד נקבע כי השרה להגנת הסביבה תדווח לממשלה עד סוף שנת 2028 על ההתקדמות בביצוע עבודות השיקום.
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה מסרה: "הגן הלאומי שומרון העתיקה הוא אתר שבו ההיסטוריה היהודית מקבלת ביטוי ממשי בשטח. שיקום ופיתוח המקום מבטאים מחויבות לשמירה על נכסי המורשת של מדינת ישראל, לצד חיזוק ההתיישבות והנוכחות הישראלית במרחב.
המהלך מחבר בין שימור ערכי טבע ונוף לבין ניהול אחראי של הקרקע ואתרי המורשת, כחלק מתפיסה רחבה של משילות סביבתית - שמירה, אכיפה והסדרה של המרחב באופן שמגן על ההיסטוריה, על הסביבה ועל האינטרס הלאומי.
פיתוח האתר והנגשתו יאפשרו להחזיר אותו למקומו הראוי - אתר מורשת לאומי, מוסדר וקולט קהל, המשקף את עומק ההיסטוריה ואת הרצף ההתיישבותי בארץ ישראל.
האתר הזה מעגן מציאות היסטורית ברורה - שורשיו הבלעדיים של העם היהודי בארץ ישראל קדומים ועמוקים, והם ממשיכים לבוא לידי ביטוי גם כיום בנוכחות, בפיתוח ובשמירה על המקום."
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן אמר: "אנו פועלים לתיקון ההיסטורי להצלת בירת ממלכת ישראל הקדומה. שריד יחיד למלכות ישראל. ההחלטה היום מתקפת את המחויבות הממשלתית החשובה להגן על אתר המורשת הלאומי שלנו מפני ניסיונות ההרס, השוד והמחיקה של הרשות הפלסטינית. יחד נמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שהמקום יפותח, יונגש, ויקלוט רבבות מטיילים ללב הארץ וארץ התנ"ך".
השר עמיחי אליהו: ״אלפיים שנה מסתכלים עלינו מגבעות סבסטיה, אבני הבזיליקה של הורדוס ושנהבי ארמונו של אחאב, כשהם ממתינים ושואלים ״אימתי ישובו בנים שובבים״. ב״ה שבנו לארצנו, אך לצערי, בעיקר במסגרת הגירוש מצפון השומרון, נזנחה שומרון העתיקה לידיהם של מחריבי ההיסטוריה.
וכעת ב״ה אנחנו זוכים לתקן ולשנות את המצב בו שרידי בירת ממלכת ישראל הקדומה נהרסים תחת ידיים עוינות. זהו חוב היסטורי, לעבר ולעתיד. החלטת הממשלה אמש לפתח את שומרון העתיקה היא תשלום החוב והבטחה לדורות שאנחנו לא שוכחים מי אנחנו ולמה אנחנו כאן״.
שר התיירות, חיים כץ: "השומרון הוא חלק בלתי נפרד מהמורשת וההיסטוריה שלנו, ואנחנו שמים אותו על מפת התיירות: לא במילים, אלא במעשים. אישור התקציב לשומרון העתיקה הוא חלק ממהלך רחב הכולל השקעה של עשרות מיליוני שקלים בתשתיות תיירות ביהודה ושומרון, מתוך הבנה כי מי שמטפח את השורשים מבטיח את העתיד. נהפוך את סבסטיה לאתר לאומי נגיש ומוסדר, שיהווה מוקד משיכה לתיירות מקומית ועולמית.
שר התרבות והספורט מיקי זוהר: ״ההשקעה בשומרון העתיקה היא חיזוק הזהות הלאומית והחיבור העמוק לשורשים שלנו. בהגנה על האתר ההיסטורי וחיזוק השומרון. משרד התרבות והספורט גאה לקחת חלק במהלך ולהבטיח שהאתר יהפוך למוקד תרבות ותיירות עבור אזרחי ישראל ומבקרים מכל העולם״.
שר הכלכלה והתעשייה ח"כ ניר ברקת: "אדמת השומרון היא הלב הפועם של ההיסטוריה היהודית, חבל ארץ שבו התהלכו אבותינו ושבו נטועים שורשינו העמוקים ביותר. אף אחד לא ימחק את ההיסטוריה היהודית ביהודה ושומרון.
הניסיונות להרוס את אתרי המורשת שלנו ייענו במעשים, בהמשך תנופת הבנייה, השימור והפיתוח. זוהי חובתנו הלאומית להגן על האתרים ההיסטוריים ביו'ש ולהפוך אותם למוקד משיכה שכל ישראלי יוכל להתגאות בהם וללמוד מהם. עם שאינו יודע את עברו עתידו לוט בערפל".
שר התפוצות השר עמיחי שקלי: "אני שמח וגאה להשתתף בפרויקט ההיסטורי הזה, שמציל ומשמר את בירת ממלכת ישראל הקדומה אל מול הניסיונות ה״פלסטינאים״ לקעקע את הקשר שלנו לאדמה הזו.
מדובר במהלך שיאפשר להמוני מבקרים ישראלים להכיר וללמוד את ההיסטוריה שלנו כעם ואת החיבור העמוק שלנו למקורותינו, ובכך אינו נופל בחשיבותו מתנופת הבנייה שאנו מקדמים: מי שלא יבין לעומק את הקשר שלנו לשומרון העתיקה, לא ישכיל להבין גם את הקשר שלנו לתל אביב וחיפה. אנו חוזרים ליהודה ושומרון, לארץ אבותינו. בכל אספקט ובכל מובן.
תגובות