יום הזיכרון לחללי צה"ל 2026: סיפורה של העולה שחר דבורה מתיאס (טרואן) ז"ל, שנרצחה ב-7 באוקטובר הפך לשיר מרגש.
"געגוע חי", בביצועה של הזמרת דנה ברגר, הוא שיר אהבה ופרידה כאחד – יצירה אישית שנולדה מתוך כאב עמוק וגעגוע מתמשך. דרך המילים והלחן משתקפת דמותה של שחר: אישה יוצרת, זמרת, אם לשלושה – שיר, שקד ורותם – ודמות מרכזית בעשייה התרבותית בקיבוץ חולית. הטקסט נע בין זיכרונות של בית, מוזיקה ואהבה לבין השבר הגדול – ומבטא את הפער הבלתי נתפס בין מה שהיה לבין כל מה שכבר לא יוכל להיות.
שחר דבורה מתיאס (טרואן) נולדה בארצות הברית ועלתה לישראל בילדותה. היא גדלה בעומר, שירתה כחובשת קרבית בגזרת חאן יונס, ובהמשך פיתחה קריירה כאשת חינוך וכיוצרת מוזיקלית. היא למדה בבית הספר "רימון", הופיעה ויצרה לאורך השנים, והייתה שותפה עם בעלה להקמת יוזמות חינוכיות, בהן בית הספר הדו־לשוני בבאר שבע. בשנת 2014 עברה המשפחה לקיבוץ חולית, שם הייתה פעילה מרכזית בחיי התרבות.
בשבת, 7 באוקטובר 2023, בשעה 6:30 בבוקר, החלה מתקפת הטרור על יישובי עוטף עזה. שחר, בעלה שלומי ובנם רותם הסתגרו בממ"ד ביתם לאחר ששמעו ירי וקולות פריצה. בהודעה ששלחה למשפחתה כתבה: "זה מפחיד".
כאשר הבינו שמחבלים חדרו לבית, ניסו להגן על עצמם באמצעים מאולתרים. שחר השכיבה את בנה על הרצפה ונשכבה מעליו כדי להגן עליו בגופה. המחבלים פרצו לממ"ד, השליכו רימון וירו לכל עבר. שחר נהרגה במקום, כשהיא מגוננת על בנה. שלומי נפצע אנושות ומת זמן קצר לאחר מכן.
רותם, שנפצע בעצמו, נשאר להסתתר מתחת לגופת אימו במשך שעות ארוכות. בהודעה מצמררת ששלח למשפחה כתב: "אבא ואמא מתים. מצטער". לאחר כעשר שעות חולץ מהבית והועבר לטיפול בבית החולים. אחיותיו, שיר ושקד, שרדו גם הן לאחר שעות של הסתתרות.
שחר הובאה למנוחות לצד בעלה, כשהיא בת 50. על מצבתה נחקק: "בת, אחות, אמא, יוצרת וחברת אמת. נקטפה בטרם עת, קולה יהדהד בליבנו לעד". שחר הייתה זמרת יוצרת, שוחרת שלום וזכויות אדם.
שחר הייתה בעיצומה של עבודה על אלבום כאשר נרצחה. המשוררת רחל שפירא נחשפה לסיפורם של שחר ושלומי וליצירתה וסייעה למשפחה להשלים את העבודה יחד עם כמה מוזיקאים מובילים. האלבום, "בין סערה לתמימות", הושק בבי"ס רימון בנובמבר 2025 וזמין בכל הפלטפורמות.
אורית דוקלר: "השיר נכתב מתוך צורך עמוק להחזיק את שחר קרובה, לא רק בזיכרון אלא גם בחיים עצמם – דרך המוזיקה, דרך המילים. זה געגוע שלא נגמר, אבל גם אהבה שממשיכה להתקיים".
תגובות