מבשלים זיכרון: השניצל והצ'יפס של עברי דיקשטיין הי"ד

מבשלים זיכרון: השניצל והצ'יפס של עברי דיקשטיין הי"ד

אל האולפן נכנסת מרים דיקשטיין עם חיוך רחב, ומתחילה מיד לקצוץ את תפוחי האדמה, תוך כדי שהיא מספרת על אהבת נעוריה ועל הספר החדש שהיא כתבה "עברי, אהובי": "יש משהו בספר שהוא מאד נצחי, המילים שלו נשארות בעולם. מן הסתם יצא רק ספר אחד על עברי וזה כל כך לא מובן מאליו שהמשפחה אפשרה דווקא לי לכתוב את זה".

"עברי, אהובי"

הספר מתחקה אחר תחנות חייו של עברי מילדותו עד להיותו קצין בו מרים מגוללת את הסיפור בגוף ראשון מנקודת מבטה, בצורה של רומן: "הפרק שהכי מרגש אותי בספר, הוא הפרק על הריצה, עברי ואני היינו רצים ועדיין אני רצה, רק בשישי האחרון רצתי חצי מרתון בירושלים, תמיד אני רצה עם הדגל של עברי ומסיימת מחייכת וראש מורם, כמו שהוא היה תמיד מבקש ממני".

עברי אהובי, כריכת הספרצילום: באדיבות ידיעות ספרים

פרחים ומכתב אחרון רגע אחרי ההלוויה

"ראש מורם" הוא המוטו שעברי הנחיל למרים, רגע אחרי שמרים חזרה מההלוויה של עברי, דקה לפני שבת, היא קיבלה זר פרחי חמניות ענק, שוקולד ומכתב:

"אשתי היקרה, כותב לך מהצפון הרחוק, בימי מלחמה, מקווה שבפעם האחרונה, אני כאן שמח ועושה משהו משמעותי עבור העם שלנו, מבקש ממך להיות עם ראש מורם, אל תדאגי לי אני בסדר, אוהב אותך הכי בעולם, שלך תמיד עברי".

את הפרחים ייבשה מרים בתוך חומר אפוקסי עם העץ של גולני שעליו חרוט המכתב האחרון והיא מוסיפה: "זו תזכורת יום יומית, שעתית, דקתית לאהבה שלו ולכוחות שהוא שולח".

זר הפרחים האחרון שהגיע אחרי מותו של עברי הי"דצילום: באדיבות מרים דיקשטיין

מרים מדגישה שאמנם סוף הסיפור עצוב, אבל יש כאן המון חיים: "הוא חי חיים גדולים, הוא לא רק נפל בגבורה, הוא חי בגבורה, תמיד הייתה חשובה לו האחדות בעם ישראל והוא דיבר על זה עוד לפני השבעה באוקטובר, הוא חי חיים גדולים והרבה בזכות אילן וצופיה ההורים שלו, אבא שלו היה בצבא קבע 28 שנה בגולני והם תמיד חיו בתודעת כלל ושליחות".

עברי ומרים דיקשטיין בטקס סיום קורס קציניםצילום: באדיבות המשפחה

סגן עברי דיקשטיין נולד וגדל בישוב עלי, למד בישיבה התיכונית בבית אל, שנה בישיבת שבי חברון, ובצבא שירת כמפקד מחלקה בגדוד 51 בגולני. בתמרון הראשון בלבנון ביום י"ג במרחשון, 14.11.2024 נכנס עברי עם חייליו לטיהור הבית האחרון, הנגביסט ביקש להיכנס ראשון אך עברי התעקש להוביל וחטף את מכת האש הראשונה, הותיר אחריו אישה, הורים וחמש אחיות.

מרים משתפת מה מחזיק אותה עכשיו: "האמונה בקדוש ברוך הוא, וההבנה שאנחנו נצח ישראל, חלק משרשרת הדורות, זה לא רק מרים ועברי זה דור שלם של מסירות וזו זכות גדולה, למרות שאין רגע במציאות שהוא לא חסר, אבל בתוך זה אנחנו בוחרים להמשיך את החיים, את נצח ישראל".

השניצל של עברי בשטחצילום: מרים דיקשטיין

שניצל וצ'יפס של מוצ"ש המוקדש לחברים של עברי

לצ'יפס: תפוחי אדמה חתוכים לרצועות בשמן

לשניצל: חזה עוף פרוס דק, בתערובת: כף חרדל משובח, מלח, פלפל, כמון וכורכום לערבב הכל ולטבול את חזה העוף בתערובת הביצה ואז בפירורי לחם.

לסנן ולהגיש עם בירה קרה, לאכול ככה ישירות מהבוצ'ר עם הידיים כמו לוחמים אמיתיים.

החברים של עברי ממשיכים במסורתצילום: מרים דיקשטיין