מבזקים
סרוגים

הלום קרב בראיון חשוף: "יש חלק ממך שנשאר שם איתם"

בזמן שעם ישראל עמד דום בבתי העלמין והתייחד עם זכר הנופלים, דודו יהודה, לוחם הנדסה קרבית שלחם בעזה, חושף ל"סרוגים" באומץ את המציאות המצמררת של הלומי הקרב שלא מסוגלים לצאת מהבית ביום הזיכרון. "הכל חוזר בבום"

ד' אייר התשפ"ו
הלום קרב בראיון חשוף: "יש חלק ממך שנשאר שם איתם"
דוד יהודה צילום: באדיבות המצולם

המסע המורכב של דודו החל בבוקר שלאחר הטבח. "התגייסתי בשמיני לעשירי יום אחרי השביעי. התחלנו בגדוד 605, הנדסה קרבית", הוא משחזר. כמי ששימש בחפ"ק המח"ט והסמח"ט, הוא מצא את עצמו בלב הלחימה, ממש בתוך עזה.

כאשר הוא נשאל האם יש אירוע ספציפי שגרם לפוסט טראומה, תשובתו חותכת ומצביעה על השחיקה העצומה. "זה רצף אירועים. זה לא רק אירוע אחד". עם זאת, רגע אחד נחרט בזיכרונו במיוחד בעוצמתו. "עקיבא, חבר שלי, החליף אותי. היינו עם עידן עמדי באירוע. הייתי 500 מטר מהמשאית, והיא התפוצצה".

"למה אני פה והם לא"

עבור דודו ולוחמים הלומי קרב רבים אחרים, שעות יום הזיכרון הן שעות של מאבק פנימי אדיר ומתיש. "ביום הזיכרון הכל נהיה יותר חזק", הוא משתף בכאב גלוי. "התמונות, הקולות, הרגעים. זה יכול להיות ריח, זה יכול להיות שיר, זה יכול להיות טקס, זה יכול להיות כל משהו קטן שמדליק הכל מחדש".

צילום: דובר צה"לעקיבא יסינסקיצילום: צילום: דובר צה"ל


לטריגרים האלו מתלווים ייסורי מצפון עמוקים שקשה לתאר במילים לאדם שמעולם לא דרך בשדה קרב."לפעמים יש גם תחושה של אשמה שקשה להסביר. למה אני פה והם לא? אתה מנסה להמשיך לבנות את החיים. אבל יש חלק, ממש, יש חלק ממך שנשאר שם, איתם".

העומס הרגשי הכבד מציב גבולות פיזיים של ממש עבור הלוחמים שחזרו. דודו נמנע מלהגיע לבתי הקברות, אפילו אל אלו של קרוביו הקרובים ביותר, משום שהנפש לא מאפשרת. " שלחו לי הזמנה לאזכרה לדוד שלי, שכל שנה הייתי הולך לטקסים. גם לזה אני אפילו לא מסוגל ללכת, ולא מסוגל לעלות אפילו לקברים. אני מאוד רוצה, זה לא מסוגל. אפילו להלוויות אני לא הולך כבר".


(צילום: דובר צה"ל)הותר לפרסום: סמל אריאל סוסנוב נהרג בלחימה בצפוןצילום: (צילום: דובר צה"ל)


מותו של דודו, שנפצע בלבנון השנייה והיה הלום קרב בעצמו, מלווה אותו תמיד. אל המטען הכבד הזה התווספה גם המתיחות הביטחונית שהייתה לאחרונה מול טהראן. "המלחמה האחרונה עם איראן החמירה לנו את המצב באופן קיצוני וזרקה אותנו אחורה למלחמה עצמה".

בזמן הצפירה דודו יעמוד דום הרחק מההמון, ויקדיש את המחשבה לחברים שהותיר מאחור ולאלו שקרסו תחת העומס לאחר הלחימה. "זה לא רק החברים שלחמו איתי ולחמו לצידי", הוא אומר, "זה גם חברים שסיימו את החיים שלהם אחרי השירות". הוא יחשוב על סמל אריאל סוסנוב שנהרג בלבנון, על עקיבא יסינסקי, על אלירן מזרחי ששם קץ לחייו, ועל דודו זכרונו לברכה. המערכה הצבאית שלהם אולי תמה, אבל המלחמה על החיים נמשכת עבורו בכל נשימה.

הלומי קרב הנדסה קרבית רצועת עזה פוסט טראומה יום הזכרון לחללי מערכות ישראל דודו יהודה

גלו עוד כתבות

החליקו לגלות עוד

סיימתם! אין עוד כתבות להצגה