איתי בירמן ויוסף נטיב משחררים את "ביקשתי" - שיר חדש שמוקדש לזכרו של גיבור ישראל בר יענקלוב ז"ל. אבל מעבר להקדשה, מדובר ביצירה שמצליחה לגעת בנקודה הכי כואבת ופשוטה: אב שמחכה לבן שלו שיחזור הביתה.
השיר נכתב והולחן על ידי בירמן, ומתוך הבחירה הזו - להתמקד בבית ולא בשדה הקרב נוצר טקסט שמדבר על מה שקורה מסביב למלחמה, בבית.
האזינו לשיר של איתי בירמן ויוסף נטיב
לא על הקרב - אלא על הבית
"ביקשתי" לא מתאר רגעי לחימה, אלא את מה שנשאר מאחור: הדאגה, ההמתנה, השקט שמלא במחשבות. כבר מהשורות הראשונות נכנסים לרגעים המרגשים: "ביקשתי לבן בכיפור / הבאת לי חיבוק וסידור".
כשיש געגוע ומחכים לילד שיחזור - דווקא הרגעים הקטנים האלה צפים. הזיכרונות הכי פשוטים, הכי יומיומיים, הופכים להיות המרכז - הדברים היפים והמרגשים שנאחזים בהם.
געגוע שנמצא בכל מקום
אחד הדברים הבולטים בשיר הוא איך הגעגוע לא נשאר רק במילים, אלא הופך לתחושה פיזית: "שוב, געגועים בכל הגוף / העולם נשאר חשוך, בלעדיך"
האב שבשיר לא מדבר על גבורה או קרב - אלא על החוסר של הילד שנמצא בשדה הקרב.
חיילים אילוסטרציה צילום: צילום: דובר צה"ל ניסיון להיאחז באור
לצד הכאב, חוזר לאורך השיר משפט שמביא איתו גם נחמה מסוימת: "אל תבכי עלי, יש שמש מעלי". כמו קול שמנסה להרגיע את ההורים.
גם הזיכרונות מקבלים מקום מרכזי: "שיחקנו כאן יחד אתמול / ציירתי אותך במכחול". רגעים יומיומיים ופשוטים שמבטאים את הגעגוע.
אבא שמחכה לבנו
בסוף, השיר "ביקשתי" מבטא אבא שמחכה שהבן שלו יחזור מהקרב. כל השיר הולך סביב זה, דרך הזיכרונות הקטנים והדאגה שלא עוזבת.
תגובות