לקראת יום הזיכרון, פרויקט "לנצח אחי" חוזר - אבל השנה הוא כבר לא נשאר על רכבים או תחנות אוטובוס. מאות סטיקרים של חללי צה"ל, כאלה שרובנו רגילים לראות מקרוב, עולים לשלטי חוצות ברחבי הארץ.
הזיכרון מקבל מקום חדש
הסטיקרים יוצגו ביום הזיכרון וביום העצמאות על מסכים דיגיטליים בתל אביב, רמת גן ובמוקדים נוספים. פתאום, מה שהיה קטן ואישי - הופך לחלק מהנוף העירוני. לא מדובר בעיצוב אחיד או במסר רשמי. להפך.
כל סטיקר נראה אחרת: משפט קצר, כינוי מהבית, לפעמים בדיחה פנימית שרק הקרובים יבינו. זה בדיוק מה שהופך אותם לכל כך חזקים - הם לא מדברים "על" הנופלים, אלא ממשיכים לדבר "בשמם".
דרישת שלום: שלומי שבת בשיר שמורכב ממשפטי הסטיקרים של הנופליםצילום: צילום מסך מתוך הקליפ של השיר דרישת שלום. (צילום קליפ: שי פרג)משהו שכולנו כבר מכירים
הסטיקרים האלה כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהמרחב הישראלי. הם על רכבים, על עמודים, על קירות - לפעמים רואים אחד במקרה, לפעמים עשרות ברצף.
אבל כשהם עוברים לשלטי חוצות - אי אפשר לפספס אותם. הם תופסים את העין, עוצרים לרגע, ומזכירים שיש מאחורי כל שם סיפור שלא נגמר.
על המסך, מול כולם
בסוף, טוב שהסטיקרים האלה מגיעים גם לשלטים גדולים. זה שם אותם מול העיניים של כולם, לא רק למי שנתקל בהם במקרה. בלי יותר מדי מילים, הם פשוט מזכירים, גם באמצע היום ובשגרה, בזכות מי אנחנו כאן.
תגובות