זה התחיל הכי רגיל שאפשר. כיתה י"ב, מבחן במתמטיקה בתיכון "מיתרים" ברעננה. המורים הפרידו בין התלמידים כדי שלא יעתיקו, וכך מצאה את עצמה מגן קיי, אז תלמידת י"א, יושבת ליד יאיר אביטן. "לא הכרנו לפני", היא משחזרת בחיוך עצוב, "ביקשתי ממנו קצת נוסחאות במהלך המבחן, ומשם נוצר הקשר". שבוע לאחר מכן, הם כבר יצאו יחד ל"מסע ישראלי".
שם, בין שבילי הארץ, הנוסחאות הפכו לרגש. באכסניה בירושלים, אחרי שעות שבהן חיפשו זה את זו בין המסדרונות, הם נפגשו במקרה בנקודה אחת. "דיברנו עד הבוקר. זאת הייתה שיחת הנפש הראשונה שלנו, ושם היה החיבור". יום אחרי שחזרו, כשהיא בת 17 בלבד, הם יצאו לדייט ראשון. מאז, במשך שלוש שנים וחצי, הם היו בלתי נפרדים.
"היה ברור לשנינו שהיעד הוא חתונה"
הקשר בין מגן ליאיר לא היה רק זוגיות של נעורים; הוא היה ברית. שניהם הגיעו מבתים מסורתיים-דתיים, והשאיפות היו ברורות מהרגע הראשון. "ידענו שלא נבזבז את הזמן. דיברנו המון על לעבור לגור ביחד אחרי הצבא, על הטיול הגדול, על הלימודים. ממש בשבת האחרונה לפני שנפל, ישבנו אצלו בבית ואכלנו סעודת שבת. דיברנו על החינה, על החתונה. כולם ידעו שזה עומד לקרות".
יאיר, לוחם בגדוד 890 בצנחנים, התעקש להיות בחזית. למרות שבתחילת המלחמה שירת בתפקיד עורפי יותר בסיירת צנחנים, הוא "חפר" למפקדיו עד שהחזירו אותו ללחימה עם חבריו. "הוא רצה להיות הכי קדימה," אומרת מגן.
אמו של יאיר אביטן ז"ל לנתניהו: אל תפחד כללצילום: (צילום: דובר צה"ל)השבת שחזתה את הבאות
בשבת האחרונה שלהם יחד, רגע לפני שנכנס לעזה למבצע חילוץ גופות חטופים, קרה משהו שרודף את מגן עד היום. הם הלכו יחד לבית העלמין לבקר את קברו של חברו הטוב, סיוון וויל ז"ל. "הוא לא רצה ללכת לשם לבד וביקש שאבוא איתו. בצורה מצמררת, הוא ישב בדיוק במקום שבו הוא עצמו נקבר שבוע לאחר מכן".
מגן קיי ויאיר אביטן ז"לצילום: באדיבות המשפחהה-28.6.2024 היה יום שחור. תחושת הבטן של מגן לא הניחה לה. כחיילת המשרתת באיו"ש, היא הרגישה שמשהו רע עומד לקרות. "הייתי חולה מרוב הרגשה נוראית," היא מספרת. בשיחתם האחרונה, כשהיה בדרך לשטחי הכינוס ביום שישי בבוקר, היא שיתפה אותו בפחדים שלה. יאיר, באופטימיות האופיינית לו, ניסה להרגיע: "הוא אמר לי שהכל בסדר, שהסטטיסטיקה לטובתנו ושיש המון חיילים. הוא הרגיע אותי, וכמה שעות אחרי זה הוא נהרג בהיתקלות".
"יאיר היה הבן אדם עם הכי הרבה אור שפגשתי. היו לו עיניים חומות נוצצות שנתנו שלווה בכל החדר גם בלי לדבר הרבה. הוא היה האור של החדר."
פרידה לא מתוכננת
בדיעבד, מגן מרגישה שיאיר נפרד מהעולם בשבוע האחרון לחייו. במהלך רגילה קצרה, הוא הספיק לבקר את כל מי שהיה חלק מחייו – ממחנכות העבר ועד חברי ילדות בכל רחבי הארץ. "הוא פשוט ראה את כולם. כשנהרג, הכל היה לו פתור עם כולם. כאילו הוא ידע שמשהו עומד לקרות. הוא מעולם לא דיבר לשון הרע; לפעמים רציתי לספר לו רכילות והוא היה עוצר אותי ואומר שאסור. הכבוד למשפחה שלו היה הדבר הכי עליון עבורו".
את הבשורה המרה היא קיבלה כשהייתה בעמדת שמירה בבסיס. אחרי שראתה דיווחים על אירוע רב-נפגעים בטלגרם וזיהתה שמשפחתו לא עונה להודעות, החשד הפך לוודאות כואבת. "ראיתי את ההורים שלי נכנסים לבסיס עם קצין נפגעים. באותו רגע הבנתי. לא הייתי צריכה שיגידו לי כלום".
מגן קיי ויאיר אביטן ז"לצילום: באדיבות המשפחהלחיות עם החלל
היום, בגיל 21, מגן מנסה לנווט בעולם בלי החצי השני שלה. היא מוצאת נחמה גדולה בקשר ההדוק עם משפחתו של יאיר ובליווי של עמותת "הותירו חבר.ה", המסייעת לבני ובנות זוג של חללים. "הן נותנות לי פרספקטיבה ומעטפת אישית. זה לאבד חלק ממני, אבל אני יודעת שיאיר היה רוצה שנמשיך להפיץ את האור שלו".
עמותת "הותיר אחריו חבר.ה" המלווה את מגן היא הארגון היציג של בנות ובני הזוג השכולים של חללי צה״ל וכוחות הביטחון. העמותה לקחה על עצמה את המשימה הלאומית לטפל בבנות ובני הזוג של חללי צה"ל הלא נשואים ומעניקה להם מעטפת טיפולית ושיקומית מותאמת אישית. למדינת ישראל יש חוב מוסרי לדאוג לבנות ובני הזוג של החללים, שהרי הם היו אהובות ואהובי ליבם, והנפש הקרובה ביותר לחלל טרם נפילתו. העמותה מלווה את בנות ובני הזוג החל מרגע ההודעה על נפילת החלל ולכל זמן שירצו בכך, מתוך הבנה כי הכאב יישאר לנצח, אך בעזרת כלים נכונים ניתן ללמוד לחיות בצד האבל ולא בצילו ולנהל חיים מלאים ומאושרים.
כשאני שואלת אותה איך הייתה רוצה שנזכור אותו, התשובה שלה פשוטה ומחבקת, בדיוק כמו יאיר: "כאדם שתמיד היה לו חיוך ענק, לא משנה מה. אדם שפתר הכל בנועם והשאיר אחריו עולם נקי ושלם".
תגובות