משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות הרכיב דו"ח משרדי חדש על בסיס מחקר עומק אל תוך הפערים בין ההנהגה האמריקאית לבין המצביעים בכל הקשור ליחס אל ישראל. המחקר חשף פערים משמעותיים בין ההנהגה, ופערים חמורים אף יותר בחלוקה בין דורית, בכולם ראתה ישראל פגיעה ביחס כלפיה על פני פרק הזמן האחרון, ועם דגש גובר סביב המלחמה באיראן.
כפי שסיקרנו את הנושא לעומק פעמים רבות, והזהרנו מפני הופעתו של מחנה ימין רדיקלי-בדלני-אנטישמי בקצוות המפלגה השמרנית, כעת גם הנתונים שאסף משרד התפוצות במסגרת מחקר עומק אל תוך אותם תהליכים, מצביעים על התופעה, ומציגים את עומקה ואת השפעתה הגוברת על היחסים בין ישראל וארה"ב.
בחודשים האחרונים כתבנו רבות על התפתחותו של המחנה הרדיקלי של הימין בארצות הברית, מחנה זה מובל על ידי דמויות כמו טאקר קרלסון, שהפך לאחד הקולות המובילים, אם לא המוביל הראשי, בכל הקשור להפצת שנאה אנטי-ישראלית ואנטי-יהודית בעומק שורות המפלגה הרפובליקנית.
קולות נוספים, יש שיתארו אותם כמסוכנים אפילו יותר, פונים מעבר לגדרות המפלגה הרפובליקנית או התנועה השמרנית. דמויות כמו ניק פואנטז, אנטישמי ניאו-נאצי, הפך לדמות מובילה ומשפיעה ביותר בשיח הציבורי, ובעל קהל מעריצים משמעותי ביותר בקרב הדור הצעיר, ועמדותיו שהיו בעבר קיצוניות להחריד, הפכו לתאוריות מקובלות בין קהלים צעירים באופן כה עמוק שרבים בוושינגטון חוששים מהדור הצעיר הצומח בתחתית המפלגה.
נתוני משרד התפוצות מספקים כעת מידע ורמזים אל ההשפעה של תהליכי עומק חברתיים אלה בארה"ב על היחסים בין העם האמריקאים אל אזרחי ישראל.
השבר בדעת הקהל: תמונת מצב מדאיגה
הדו"ח חושף כי הציבור האמריקאי מפולג עמוקות בנוגע למעורבות הצבאית באיראן, נתון המשפיע ישירות על מרחב התמרון של ישראל. כמעט מחצית מהציבור (47%) מתנגדים למלחמה באופן פעיל, בעוד שרק 35% מביעים בה תמיכה. ההתנגדות הופכת גורפת כשמדובר בשליחת כוחות קרקעיים, צעד שמעורר התנגדות בקרב 74% מהאמריקאים.
התחזקות המחנה הבדלני בימין
בניתוח עומק של המחנה הרפובליקני, הדו"ח מצביע על שסע פנימי חריף בין הנהגת תנועת ה-MAGA לבין זרמים בדלניים רדיקליים. הזרם המכונה "America Only" (אמריקה בלבד) מאמץ רטוריקה אנטישמית בוטה, המאשימה את ישראל בגרירת ארה"ב למלחמה על חשבון האינטרס האמריקאי. סיסמאות כמו "Dying for Israel" (למות עבור ישראל) הופכות לדומיננטיות בשיח הדיגיטלי המובל על ידי משפיעני ימין קיצוני, ומערערות את בסיס התמיכה המסורתי.
הפער הדורי והשחיקה בערכים המשותפים
אחד הנתונים המטלטלים ביותר בדו"ח נוגע להבדלים הבין-דוריים. בעוד שבקרב בני 65 ומעלה נרשמת תמיכה מוצקה בישראל ובמערכה, בקרב צעירים מתחת לגיל 30 נרשמת התנגדות רחבה וסלידה מהברית האסטרטגית. תהליכים אלו הובילו לכך שברמה הלאומית, לראשונה, שיעור ההזדהות עם הפלסטינים (41%) גבוה מההזדהות עם ישראל (36%).
מגמת נסיגה ארוכת טווח
המחקר משווה נתונים משנת 2021 לשנת 2026 ומצביע על כרסום עקבי של התמיכה בישראל בשני צידי המתרס הפוליטי: בקרב הדמוקרטים: צניחה דרמטית בתמיכה מ-43% ל-17% בלבד תוך חמש שנים, בעוד בקרב הרפובליקנים: ירידה מ-80% אל-70%, אך הנפילה הדרמטית היא בין דורית, ועל כן תבוא לידי ביטוי במלואה במשך השנים הקרובות וככל הנראה צפויה להחמיר משמעותית.
הנתונים המובאים בדו"ח "שאגת הארי" מהווים תמרור אזהרה בוהק לישראל, קשה לדעת כיצד ההתנהלות הישראלית השפיעה, אם בכלל, על תהליכי העומק המתרחשים כעת בתוך ארה"ב ובדגש על בתוך ספסלי המפלגה הרפובליקנית, וקשה לראות דרך בה ישראל יכולה לשנות תהליכים אלה, שככל הנראה מקורם במקור סוציולוגי עמוק יותר.
לכל הפחות על מקבלי ההחלטות בישראל לקחת בחשבון שהברית בין ארצות הברית וישראל כבר ממש איננה מובנת מאליה, וקשה לדמיין עתיד בו יחלץ שוב נשיא אמריקאי לעזרת ישראל באופן כה בוטה, וכי ייתכן אפילו עתיד בו ישראל וארה"ב כבר אינן בעלות ברית אסטרטגיות.
תגובות