זעם ברשת בעקבות דברים שכתב איש התקשורת אברי גלעד בטורו ב"ישראל היום" לרגל חג הפסח. גלעד בחר להעביר ביקורת נוקבת על מה שהוא מכנה "התדר של התלונה" בחברה הישראלית בצל המלחמה מול איראן, והשווה את המציאות הנוכחית ליציאת מצרים.
"הנה השנה יש לנו הזדמנות ממש לצאת ממצרים בעצמנו", כתב גלעד. "כשיצאו אבותינו מארץ העבדות הם לא המתינו הרבה זמן עד שהתחילו להתלונן. התודעה שלהם החמיצה את ההזדמנות להיות בתדר של הודיה. תלונה היא השמרים של הנשמה, היא גורמת לצביעת המציאות בצבעים קודרים של חרדות".
"יציאה מאיראן ומהאיום שלה"
גלעד חיבר בדבריו בין חג החירות למערכה הביטחונית הנוכחית: "גם אנחנו במהלך של יציאה מאיראן ומהאיום שלה על קיומנו. ויש רבים בתוכנו שמתמכרים לתלונה. אי אפשר לטוס ואי אפשר לזוז, וכל רגע יש אזעקה. כבר 47 שנים אנחנו עבדים לפחד מאיראן, והנה הגיע רגע השחרור – ומה אנחנו עושים? מתלוננים".
הוא הוסיף אזהרה היסטורית: "אני רק רוצה להזכיר שמי שהתלונן מת במדבר ולא זכה להגיע לארץ המובטחת. אנחנו עם שנבחר להיות בתדר של הודיה. מי שמתלונן מחמיץ את הרגע ואת מטרת הקיום".
הגולשים תקפו: "אל תדין את חברך"
הפוסט, שקרא להחלפת התלונה בהודיה, עורר תוך זמן קצר עשרות תגובות, רבות מהן זועמות על מה שנתפס כחוסר רגישות למצוקות הכלכליות והנפשיות של הציבור.
"בטח קלי קלות לך", כתב אחד הגולשים. "המשכורת דופקת כמו שעון בזמן שלאחרים אין שקל הכנסה. אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. הייתי מצפה לטיפונת יותר הכלה כלפי אלו שבאמת קשה להם". גולשת אחרת הוסיפה בציניות: "התנשאות זה השם השני שלו".
בין המגיבים היו גם כאלו שתהו היכן עובר הגבול בין "תלונה" להבעת כאב לגיטימית: "עכשיו גם אסור להגיד שקשה לנו? שנשארנו לבד עם שלושה ילדים ובעל במילואים? שאנחנו נכים בקומה 4 בלי מרחב מוגן? חייבים לחייך כל הזמן ומי שעצוב הוא בוגד?".
מנגד, היו גולשים שביקשו להפנות את הביקורת של גלעד דווקא לעמיתיו למקצוע: "תגיד את זה לחבריך בערוצי התבהלה והייאוש. תגיד להם שאנשים מהזן שלהם מתים במדבר ולא מגיעים לארץ המובטחת".
בתוך שלל התגובות נמצאו גם קולות שביקשו למצוא את דרך האמצע: "אפשר לבחור בהודיה ובו בזמן גם להודות שקשה, שמפחיד ושלפעמים נשברים. האתגר הוא לא להשתיק את התלונה, אלא לא לתת לה לנהל אותנו".
תגובות