המלחמה מול איראן מביאה עמה אתגרים חדשים, אך גם בשורות מרגיעות בכל הנוגע ליעילות המיגון הביתי. הילה חדד חמלניק, לשעבר חברה בצוות הפיתוח של מערכת "כיפת ברזל", התראיינה הבוקר (ראשון) לרדיו 103FM והסבירה את ההבדל המהותי בין הטילים המוכרים לבין פצצות המצרר שמשוגרות בימים האחרונים.
לדבריה, השימוש במצרר נועד בעיקר להפריע לשגרת החיים, אך הוא נעדר את כוח ההרס החודר של הטילים הכבדים. "רואים את פצצות המצרר, וכמעט בהגדרה הסיכוי שלהן לעשות נזק משמעותי למקום אסטרטגי נמוך הרבה-הרבה יותר", הסבירה חדד חמלניק.
הממ"ד עוצר את ההדף
המסר המרכזי העולה מהדברים הוא חוסר היכולת של פצצות אלו לחדור מיגון תקני. חדד חמלניק הדגישה כי המבנה הטכני של פצצת המצרר הופך אותה ליעילה פחות נגד מבנים מבוצרים או ממוגנים.
"הנזק יהיה יותר שטחי", אמרה. "צריך פצצה הרבה יותר משמעותית כדי לייצר נזק אמיתי לאתר ממוגן. פצצות המצרר יוצרות הרבה נזק מהדף ומרסיסים, אבל הן כמעט ולא חודרות קירות, ובטח שלא קירות ממוגנים". המשמעות עבור הציבור ברורה: שהייה במרחב מוגן תקני מעניקה הגנה כמעט מוחלטת מול סוג נשק זה.
ניסיון לפגוע בשגרת החיים
למרות היעילות הנמוכה מול מבנים, חדד חמלניק מצביעה על שינוי במגמת התקיפה האיראנית, שעוברת להתמקד בריכוזי אוכלוסייה במטרה לייצר בהלה. "תוקפים בעיקר אוכלוסייה, ממש רואים את השינוי מהמערכה הקודמת. זה מייצר הרבה יותר הפרעה לשגרת החיים, אבל הרבה פחות נזק אסטרטגי למדינת ישראל".
תגובות