"נעשה כל מה שניתן כדי שעם ישראל יסב בשקט"

פסח תשפ"ו בסרוגים. רגע לפני חג החירות פגשנו לשיחה את סא״ל א' מפקד גדוד 137 של כיפת ברזל בצפון.

הוא מתגורר בנהריה וככזה הוא מגן על הבית " תרתי משמע" הוא אומר לי "גם על עם ישראל וגם על הבית הפרטי. אנחנו מכוונים מראש שמרבית הלוחמות והלוחמים (70 אחוזים) יגורו בצפון".

הוא עשה את כל השירות במערך, גם כאשר היה נקרא מערך הנ״מ. "הייתי גם בגדוד שהיה אחראי על הגנ״א וטילי כתף וב-2012 עשיתי הסבה לכיפת ברזל, עשיתי מגוון תפקידים גם בהכשרות, גם במטה המבצעי. היום מג״ד.

במה השתנה המערך שלכם במערכה האחרונה?

אני חושב שהשוני הגדול זה גם במאפיינים שיש לנו במלחמה הזו. אתה מתמודד עם משימות נוספות, יש איומים נוספים שלא היו בעבר, יש תושבים שלא מפונים - בחיצי צפון היו מפונים וזה עזר. מאפייני חורף משפיעים אבל לא יותר מדי.

איך משפיע זה שהתושבים לא מפונים?

ההגנה צריכה להיות יותר קדמית, הם בבתים. אנחנו מנסים גם לתת מענה לכוחות המתמרנים בשטח שזה גם שונה. אנחנו מתמקדים בזה לא מעט.
בגדוד יש לנו יותר מסוללה אחת שבגזרה הצפונית, עד לגבול.

מה ההבדל בין הפעילות של תחילת המלחמה, היום אמר לי בכיר שיש פחות שיגורים.

כל יום עם פחות שיגורים אני אומר לאנשי להתכונן שהיום הבא יהיה עצים. הם לא עובדים בפול כל הזמן - זה תלוי.

החיזבאללה לא בהכרח ממעיט בשיגורים, הוא שומר אותם ליום שאחרי, יומיים שאחרי. כמות השיגורים שלו לא בהכרח קטנה, זה בא לידי ביטוי גם בכטב״מים שיש שזה גם משהו.

חייל יוצא ממשמרת אחרי שיירט רקטה שהייתה צריכה לפגוע בבית שלו

איך אצל הלוחמים בא לידי ביטוי עניין ההתראה וזמן פינוי, מה ההבדל ביניכם של מרכז וצפון?

ככל שיותר קרוב לגבול אויב לא משנה גבול, הזמן מיידי יותר. בסופו של דבר זה עם איוש יותר מוגבר. אין לך דרך אחרת לעשות את זה בלי איוש 24/7.

איך הלוחמים מרגישים עם ההגנה?

חייל שיוצא מהמשמרת ואומר יירטתי רקטה/כטב״ם שהיה מעל המשפחה שלי זה מטורף אין איך להסביר את זה במילים. המוטיבציה היא סופר גבוהה וזה חד משמעית משפיע על הנכונות שלהם.

כשאתה אומר סוללת כיפת ברזל כיפה - איך אני מסביר את זה - זה המשגרים/ הסוללה? מה זה?

זה מכלול, זה טכנאים, הלוחמים, המערכות. כל אחד מהמרחב של האדם שמיירט וגם מי ששומר על הסוללה. זו מערכת שלמה שמאפשר לזה לקרות.

טכנאים, תומכי לחימה, לוחמים ממש כולם. בסוף זה שילוב של הכל ביחד והמעורבות של האנשים בהליך של היירוט לא מוטלת בספק. אחרי כל אירוע גם מוצלח וגם לא - עושים תחקירים שלמים כדי לסגור מעגל על מה לשמר ומה לשפר.

לכל יש תחושת האחריות - גם בכישלונות

השבוע נהרג תושב נהריה בגיזרה שלכם - איך מרגיש הלוחם או הלוחמת באירוע?

אנחנו מתכוננים גם לאי הצלחות. אנחנו מבינים שההגנה היא לא הרמטית. כל אחד יש את תחושת האחריות גם בהצלחה וגם בכשלון.

התחקירים והמופעי למידה עוזרים לנו וגורמים גם לנו להבין שזה לא תמיד אנחנו - גם למערכת יש מגבלות. גם אם זה לא מצליח אנחנו בונים על זה שהעורף יהיה ממושמע.

מה ההבדל העיקרי בין סוללת ברזל שהחלה ב 2011 ל-זו של 2026?

שמיים וארץ. ביכולות, יכולת כיסוי, מספר איומים במקביל. כמו ברכבים. השתנות טכנולוגית ובטווח. אנחנו קרובים היום יותר למלחמת כוכבים ממשלחות קאסמים.

טילי המצרר מאיראן הפתיעו אתכם?

לא. יש לנו כלים להתמודד איתם, אני מאמין שגם תוך כדי נדע יותר איך להתמודד איתם.

צריך להבין היום יש יותר גדודים של כיפה. יחד כולם מגינים על כל המדינה. "מחברים שלי שנמצאים בדרום ואני שהכי צפוני מהגנה של רחפנים ועד לרסיסי טילים שפוגשים מאיראן ולאחרונה מתימן גם. אנחנו מבצעים את המשימה בצורה פנומנלית".

איך יראה ליל הסדר שלך?

ת: יחד עם החיילים. נעשה כל מה שניתן כדי שעם ישראל יסב בשקט ובשלווה. אנחנו נעשה את שלנו" מסכם סא"ל א.