בימים האחרונים נתקלתי בסרטון שרץ חזק ברשתות הפלסטיניות. במרכזו עומד מוהנד אבו אל-קמר, זמר שמתמחה בשירי הסתה ו"דבקה" לוחמנית. הוא נראה שם מוקף בצעירים בתוך אוהל דל, צועק למיקרופון בטירוף: "אנחנו נכה בחיפה, ואחרי חיפה, ומה שאחרי אחרי אחרי חיפה! תגרום להם לטעום את האש!
הוא שר על סדאם חוסיין, הוא מהלל את גדודי עז א-דין אל-קאסם, ומנסה למכור לשומעים שלו אשליות על כיבוש המדינה. כשראיתי את הסרטון הזה, משהו בערבי. לא בגלל האיום כי בינינו, האיש יושב באוהל ורועד מקור – אלא בגלל החוצפה והניתוק. החלטתי להעלות סרטון תגובה בערבית, פנים אל פנים, כדי להזכיר לו ולעוקבים שלו את המציאות.
מתחבא מהרוח ומדבר על אש?
פניתי אליו ישירות: "יא מוהנד אבו אל-קמר, אתה מאיים על ישראל בזמן שאתה יושב באוהל? מתחבא מהרוח ומדבר על אש?". הרי זה מגוחך – אדם שלא מצליח לשמור על הגג שלו מפני הרוח, מבטיח לשרוף את חיפה ותל אביב.
לא יכולתי שלא להזכיר לו את ה"מודל לחיקוי" שלו. "וואללה, אתה מצטט את דברי נסראללה, אמרתי לו. זה 'אבו זומרה' שאמרת שהוא אדון... תראה איפה הוא עכשיו התפוצץ בבונקר ועף. עכשיו הוא אוכל פול עם כוח רדואן בשמיים.
האחריות היא שלכם
המסר שלי היה ברור וחד: במקום לחלום על היום שבו תצעדו ברחובות חיפה, כדאי שתתחילו לדאוג לעצמכם למשהו בסיסי יותר. במקום לראות אותי בחיפה ובתל אביב, תארגן לעצמך מעיל וכמה קרשים למדורה, חתמתי את הסרטון.
הגיע הזמן שהם יבינו והגיע הזמן שגם אנחנו נגיד להם את זה בשפה שלהם שההרס שהם הביאו על עצמם הוא תוצאה ישירה של ההנהגה שהם בחרו בה ושל השנאה שהם ממשיכים לטפח. האש שהם מבטיחים לנו? היא בינתיים שורפת רק אותם.
תגובות