בצל הדיווחים על הקמת "מועצת השלום" של הנשיא טראמפ לניהול רצועת עזה והצטרפותה של ישראל למהלך הכולל את טורקיה וקטאר, התכנס פאנל "כיפות ברזל" באולפן סרוגים לדיון טעון במיוחד, שעסק גם באסון הפעוטון ובסערת לחיצת היד של דוד זיני.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

כיפות ברזל על מועצת השלום של טראמפ

בהנחיית נתנאל איזק, דנו המשתתפים: עורך אתר סרוגים אריה יואלי, פרשן 'כיכר השבת' ישי כהן, היועץ האסטרטגי אבי וידרמן וד"ר רות קבסה-אברמזון, יו"ר הפורום ליהוד הגליל, בסוגיות הבוערות שעל סדר היום.

מועצת השלום או אולטימטום לחמאס?

הנושא הראשון שעלה על השולחן היה הודעתו של נתניהו על הצטרפות למועצת השלום, למרות המעורבות של מדינות עוינות כמו טורקיה וקטאר.

אריה יואלי הביע ספקנות לגבי כוונותיו של ראש הממשלה: "נתניהו כדרכו של נתניהו, לא אוהב להכריע בשום דבר. הוא אוהב למשוך החלטה עוד חודש, עוד חודשיים. בינתיים יקרה איזה משהו שיצטרך ורק אז הוא מקבל את ההחלטה כשהוא נאלץ ממש לעשות דברים… בינתיים מנסה למרוח את טראמפ, מנסה למרוח את סמוטריץ', בינתיים תהיה תקיפה באיראן, מה אני צריך לריב עכשיו עם טראמפ?".

לעומתו, אבי וידרמן טען כי המהלך היה צפוי ובלתי נמנע, ופתח חזית מול שאר חברי הפאנל בנושא החטופים: "אני רוצה להגיד שהנושא הזה כבר יכול לשעמם אותי, כי אם היית לוקח את הקטעים שלי מפה מלפני חודש וחודשיים שאני אומר שזה ייגמר ככה – וזה נגמר ככה… חיי יהודים שבשבי שווים כל מחיר נקודה. די, מספיק עם הצביעות".

דבריו של וידרמן עוררו סערה באולפן. ישי כהן השיב לו בחריפות: "מה זה בכל מחיר? אתה אומר דבר שלא יכול להישמע… כשאני צפיתי בשנים האחרונות, עוקב גם לפני ה-7 באוקטובר… אתה שומע את אנשי הימין מזהירים שלב אחרי שלב מה יקרה כתוצאה מההתנתקות… קרה לצערנו הרב. לבוא עכשיו ולהגיד 'אנחנו עשינו את ההתנתקות אבל ממשלת הימין לא מנעה', בחייאת אבי… איך אני אומר לפעמים לחברים שלי? אנחנו חרדים, אנחנו דתיים, אנחנו לא מטומטמים. די".

ד"ר רות קבסה-אברמזון הצטרפה לביקורת על וידרמן: "תפסיק לדבר איתי ב'אתם'. מי שהצבת לו זה 'אתם'… הגישה הזאת שהביאה אותנו לאסון, שאנחנו צריכים לשלם 'בכל מחיר', ואומר שבסופו של דבר אנחנו משלמים את המחיר. יש מקום, יש מחיר לחיי יהודים גם כשהם לא בשבי… אתה לא יכול לנהל שיח כזה בצורה מופקרת… יש פה ענייני ביטחון רגישים".

לגופו של עניין, ישי כהן ניתח את המהלך המדיני: "מועצת השלום תקום, לא תקום, והיא תקום כנראה – זה לא אירוע משמעותי כמו האירוע של האולטימטום לפירוז חמאס ופירוז הרצועה. אם נתניהו עכשיו נותן לטראמפ ואומר לו 'אני איתך במועצת השלום', וטראמפ יקים את מועצת השלום, אבל טראמפ בשבוע הבא, בעוד שבועיים נותן גיבוי לנתניהו להציב אולטימטום של חודשיים… ואם לא פירקתם את חמאס מנשקו, לצה"ל יש את האישור להיכנס חזרה ללחימה, אז נתניהו השיג את היעד שלו".

האסון בירושלים: רשלנות או תרבות ה"יהיה בסדר"?

הפאנל עסק גם בטרגדיה הנוראה בירושלים, בה נפטרו שתי פעוטות כתוצאה מהרעלה מחומר הדברה שהושאר בחדר אטום בדירה סמוכה.

ישי כהן ביקש להפריד בין האסון לבין השיח המגזרי: "בפער מוחלט ואדיר ביני לבין ידידי אבי, אני בסיפור הזה לא בא ואומר 'חרדים צודקים, חרדים צודקים'. לא, אני מסתכל פנימה… אני חושב שביטול 'סיבסוד המעונות', זה עוול שעשו… וזה להעניש את האמא ואת הילד… בסיפור של סבסוד המעונות אין שום הסבר. ואחרי שאמרתי את כל זה, היועמ"שית לא אשמה באסון הזה, למערכת המשפט אין שום קשר לאסון הזה… יש חוט מקשר אחד, שהציבור החרדי והמגזר ובעיקר מנהיגיו לא יודעים להסתכל לפעמים לראי ולהגיד איפה אנחנו טעינו. איפה אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש".

אבי וידרמן האשים את תרבות ה"סמוך": "הם אשמים, כן הממשלה אשמה. בוודאי… כשיש תרבות של מערב פרוע שאי אפשר לעשות הכל, אז אפשר לעשות הכל… זה קורה בחלל ריק? זה קורה בואקום? אני לא מצליח להבין. כאילו מה, זה דבר נראה לך תקין שתינוקות ישנים בשירותים?".

כאן התלהט הדיון, כשרות קבסה ענתה לווידרמן שאי אפשר להאשים בהכל את הממשלה בלי לנהל דיון: "בסוף מה שגורם לזה שהציבור הלאומי יתייצב במכנה משותף אחד… זה בדיוק הנושא הזה שכל מי שהשמיע קול אחר כנגד אוסלו, כנגד ההתנתקות, כנגד נסיגה מלבנון… קולו לא נשמע והוא נדרס בברוטאליות קשה כזאת…"

סערת שמירת הנגיעה של ראש השב"כ זיני

סוגיה נוספת שעוררה עניין רב הייתה סירובו של ראש השב"כ, דוד זיני, ללחוץ יד למסיימות קורס, בשל שמירת נגיעה.

אריה יואלי גיבה את האלוף: "יפה לראות את השמאלנים פתאום מגלים שיש דבר כזה שנקרא שמירת נגיעה… חילונים יקרים, יש הרבה מצוות… אם דוד זיני שומר על קלה כבחמורה, זה גם אומר שהוא לא מפספס בשום דבר גם בשמירה על דברים מבצעיים. אני משער ומקווה ש-7 באוקטובר שני לא יהיה במשמרת שלו".

ישי כהן הצטרף: "יש כאן אדם שומר תורה ומצוות, יהודי דתי, שאומר 'אני שומר נגיעה. זו האמונה, זו הדת שלי, זו ההלכה שלי… ואני לא רוצה שיהיו מבוכות… אני לא לוחץ ידיים לנשים, תכבדו אותי'". כהן תקף את הצביעות בשיח הליברלי לכאורה: "אתם רוצים אותנו חרדים? אתם רוצים אותנו דתיים? אתם כל המלחמה משבחים את הציונות הדתית… אבל אם הוא הגיע לתפקיד פיקודי, זה כבר לא מתאים לכם?".

ד"ר רות קבסה-אברמזון הביעה תמיכה בזיני אך גם דאגה למעמד הנשים: "אני חושבת שלא צריך להתנצל על זה שיהודי בארץ ישראל הוא שומר נגיעה… אני כן אגיד באותה נשימה שמאוד חשוב לי שהמרחב הציבורי לא יצטמצם לגברים. אני רואה מגמה… שאחר כך לא רוצים נשים בתוך לשכות ואחר כך לא רוצים נשים בתוך מקומות נוספים ובשולחן קבלת החלטות… אני מעדיפה שיהיה להם מפקד שלא לוחץ להם את היד מאשר מפקד שאני צריכה לדאוג אם הוא הטריד אותן מינית".

צל"ש או טר"ש?

בפינת חלוקת הציונים השבועית:

  • ישי כהן: העניק טר"ש להנהגה החרדית שלא הצליחה לפתור את משבר הגיוס ותקציבי הישיבות.
  • אריה יואלי: העניק צל"ש לנתניהו על הישרדותו הפוליטית ועל כך ש"שמר על השלטון שלו", למרות הביקורת על התרגילים הפוליטיים סביב חוק הגיוס והתקציב.
  • ד"ר רות קבסה-אברמזון: העניקה צל"ש לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', על פעילותו לחיזוק ההתיישבות ופיתוח קריית שמונה והאוניברסיטה באריאל.
  • אבי וידרמן: העניק צל"ש לח"כ אורי מקלב על "הצעה דחופה לסדר" בנוגע לתופעה של דריסת מפגינים, וקרא למשטרה ולרשויות האכיפה לטפל בנושא בנחישות.