אליזבת צורקוב, החוקרת הישראלית שהוחזקה בשבי המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ושוחררה לאחרונה, ממשיכה לחשוף פרטים על תקופת מאסרה – והפעם עם זווית מפתיעה ומעט הומוריסטית. בפוסט שפרסמה ברשתות החברתיות, תיארה צורקוב כיצד הצליחה להטעות את שוביה כשדרשו ממנה לספק להם מטרות צבאיות ואסטרטגיות בישראל.

הבחירה: עינויים או רשימת מטרות דמיונית

צורקוב מספרת כי בכלא הראשון בו הוחזקה ליד בגדאד, דרשו ממנה אנשי המיליציה הפרו-איראנית לכתוב עבורם רשימת אתרים צבאיים, אזרחיים ואסטרטגיים בישראל, מתוך כוונה תיאורטית להפציצם בעתיד. "סירוב לשתף פעולה היה גורר מיד עינויים", הסבירה צורקוב את הסיטואציה המורכבת בה הייתה נתונה.

כדי להימנע מפגיעה פיזית מחד, ומסיוע אמיתי לאויב מאידך, נקטה צורקוב בטקטיקה של ערבוב מידע גלוי עם המצאות דמיוניות. היא הגישה להם רשימה שכללה אתרים ידועים לכל כמו הקרייה בתל אביב, גלילות, ונמלי חיפה ואשדוד. עם זאת, היא נמנעה לחלוטין מחשיפת אתרים שהכירה משירותה הצבאי בחובה.

"המפגע הציבורי לא הופצץ"

לצד האתרים המוכרים, החליטה צורקוב להשתעשע על חשבון שוביה והמציאה עבורם "מתקנים סודיים" יצירתיים במיוחד. בין היתר, היא דיווחה להם על בסיס אימונים חשאי שנמצא בתוך "ההר" של מזבלה חיריה, ועל בסיס של פיקוד העורף הממוקם לכאורה מתחת לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב.

בנימה מעט צינית, התייחסה צורקוב לעובדה שהאיראנים לא מיהרו לתקוף את האתרים הללו: "לצערם של תושבי (ובמיוחד תושבות) דרום תל אביב, האיראנים כנראה לא נפלו בפח והמפגע הציבורי הזה לא הופצץ", כתבה בהתייחסות לתחנה המרכזית.

הסיפור של צורקוב שופך אור נוסף על תושייתה במהלך חודשי השבי הארוכים, ועל הניסיונות של המיליציות בעיראק לדלות מידע מודיעיני מישראלים שנופלים לידיהם, גם אם מדובר במידע שניתן למצוא בחיפוש פשוט ברשת.