פרשת וארא: כשמסתכלים על שמות כמו כריסטיאנו רונאלדו, לברון ג'יימס או מוחמד עלי, אנחנו רואים פסגות של הצלחה. אבל מאחורי הנוצץ של ליגת האלופות או ה-NBA, מסתתרת התחלה בנקודת שפל: עוני מחפיר, בתים מפורקים ומציאות חיים של הישרדות יומיומית. אצלנו, גם פיני גרשון הוא דוגמה מצוינת למי שצמח מלמטה והגיע הכי גבוה שאפשר.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בין קודש לספורט | מגיש: שמחה רז

אבל המבחן האמיתי של האנשים האלה הוא לא רק איך הם טיפסו למעלה, אלא מה קרה להם ברגע שהם הגיעו לשם. האם הם שכחו מאיפה הם באו? האם הווילה המפוארת והתהילה השכיחו מהם את הילד הרעב שהם היו פעם? לא מזמן סיפרנו כאן על מרסלו, הכדורגלן הברזילאי האגדי, שחזר לחנות הקטנה שממנה שאל כדור כשהיה ילד חסר כל, ופשוט קנה את כל המלאי כדי לחלק לילדים עניים בשכונה. זו לא רק מחווה יפה, זה מבחן אישיות.

המבחן של הארמון בפרשת השבוע אנחנו פוגשים את משה רבנו, המנהיג האולטימטיבי, בדיוק בנקודה הזו. משה גדל בתנאים הכי רחוקים מהעם שלו – הוא "נסיך מצרים", גדל בארמון, עם זהב, מורים פרטיים וכל הפינוקים שבעולם. הוא יכול היה בקלות להעלים עין מהסבל שבחוץ, להגיד "זה לא קשור אליי" ולהמשיך לשתות יין בכוסות של זהב.

מרסלו חוגג אחרי שער (צילום :שאטרסטוק)

אבל התורה מדגישה לנו: "וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם". המבחן של משה היה הראייה. הוא לא נשאר בארמון; הוא יצא החוצה, ראה את שני האנשים שמתקוטטים, ראה את בנות יתרו שסובלות מהרועים על הבאר, והתערב. הוא לא יכול היה לעמוד מנגד.מנהיגות של רגישות הקב"ה לא בחר במשה בגלל הכישורים הפוליטיים שלו, אלא בגלל הלב שלו.

דווקא העובדה שהוא לא שכח את הסביבה שלו, למרות שהוא גדל בפסגה, היא זו שהכשירה אותו להנהיג את עם ישראל בדרך ליציאת מצרים. מנהיג אמיתי הוא מי שמסוגל לראות את הכאב של האחר גם כשהוא עצמו נמצא במקום הכי בטוח ונוח.הלקח עבורנו פשוט: בכל פעם שאנחנו קצת "עולים למעלה" – בקריירה, במעמד חברתי או בכל תחום אחר – כדאי שנזכור את משה רבנו ואת גדולי הספורטאים של ימינו. הגדולה האמיתית היא לא כמה רחוק הגעת, אלא כמה נשארת קרוב לאלו שנשארו מאחור.