ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בסוף השבוע כי ישראל תפעל לצמצום הדרגתי של הסיוע הצבאי מארצות הברית, העומד כיום על כ־3.8 מיליארד דולר בשנה, עד להפסקתו המלאה בתוך כעשר שנים. הדברים נאמרו בריאיון ל־The Economist ועוררו הדים מיידיים בוושינגטון.

לדברי נתניהו, ישראל הגיעה ל"בשלות כלכלית וביטחונית" שמאפשרת לה להפחית את התלות במימון חיצוני ולהתבסס יותר על יכולותיה העצמיות. “אנחנו מעריכים מאוד את הסיוע האמריקני שקיבלנו לאורך השנים”, אמר, “אך גם כאן התבגרנו ופיתחנו יכולות אדירות”.

ראש הממשלה העריך כי בתוך עשור תגיע הכלכלה הישראלית להיקף של כטריליון דולר, נתון שלדבריו מצדיק את המהלך. “זו לא כלכלה ענקית, אבל גם לא קטנה”, ציין. יחד עם זאת הבהיר כי המהלך אינו מבטא שינוי פוליטי ביחסים עם ארצות הברית: “זה לא אומר שאני לא נלחם על התמיכה והנאמנות של העם האמריקאי. צריך להיות משוגע כדי לא לעשות את זה”.

כאשר נשאל האם היעד הסופי הוא ביטול מוחלט של הסיוע, השיב נתניהו: “כן. זה שינוי דרמטי והוא כבר בתהליך”.

זמן קצר לאחר פרסום הראיון, הגיב הסנאטור הרפובליקני הבכיר לינדזי גרהאם, הנחשב לאחד מבעלי הברית הקרובים של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ. בפוסט שפרסם ברשת X, שיבח גרהאם את ישראל – אך הציב סימן שאלה בנוגע ללוחות הזמנים.

“הסיוע לישראל שמר על צה״ל חזק ואפשר שיתוף פעולה טכנולוגי יוצא דופן”, כתב גרהאם, והגדיר את הסיוע כ“השקעה מצוינת”. עם זאת, הוסיף כי אם ישראל אכן נמצאת בשלב של עצמאות כלכלית וביטחונית, אין סיבה להמתין עשור שלם. “אני תמיד מעריך בעלי ברית שמבקשים להיות יותר עצמאיים. לאור דברי ראש הממשלה – אין סיבה לחכות עשר שנים”.

גרהאם אף הודיע כי בכוונתו להציע לממשל טראמפ לקדם מהלך להאצת ביטול הסיוע. לדבריו, את הכספים שייחסכו יש להפנות חזרה לצבא ארה״ב, כחלק מהיעד שהציב טראמפ להגדיל את תקציב הביטחון האמריקני ל־1.5 טריליון דולר. “המשאבים הללו צריכים לחזור לצבא האמריקני – הטוב בעולם”, כתב, “במיוחד על רקע ריבוי העימותים והשינויים באופי הלחימה”.