בפרק ה 27 של סינמה שו"ת, פודקאסט הקולנוע של אתר סרוגים, מארח אבי לודמיר את הבמאי והתסריטאי אמיר מן. מן, שפעל לאורך השנים בין קולנוע דוקומנטרי, יצירה עצמאית וטלוויזיה מסחרית, חתום על סדרות כמו "אחת אפס אפס", "מלכות", על תפקידו כתסריטאי הראשי של פאודה עונה 2, וכיום גם על "רשת המרגלים", סדרת ריגול היסטורית בהפקה בינלאומית.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אמיר מן בתכנית סינמה שו"ת באולפן סרוגים

להאזנה בכל פלטפורמות הפודקאסטים – לחצו כאן

מן מספר שהכניסה שלו לעולם היצירה לא התחילה מתוך שאיפה לטלוויזיה מסחרית. הוא מתאר מסלול שעבר דרך לימודים, עבודה על פרויקטים דוקומנטריים וסרטים עצמאיים, וחיפוש מתמשך אחרי קול אישי. במשך שנים פעל בעיקר מחוץ למיינסטרים, עבד עם תקציבים קטנים, ולעיתים בלי ודאות כלכלית, אבל עם תחושת חופש יצירתי. המעבר לטלוויזיה הגיע דווקא מתוך רצון לספר סיפורים רחבים יותר, כאלה שמגיעים לקהל גדול, בלי לוותר על עומק.

על העבודה על הסדרה "אחת אפס אפס" הוא מספר כעל נקודת מפנה. הסדרה נכתבה כמעט לבד, מתוך קריאה יומיומית בעיתונים וחיפוש אחר סיפורים אמיתיים שמסתתרים מאחורי כותרות קטנות. מן מתאר תהליך כתיבה אינטואיטיבי, כזה שלא מתחיל מתיאוריה אלא מדמויות וממצבים. הוא מדגיש שלא תמיד ידע מראש אם מה שהוא עושה אפשרי מבחינת הפקה, אבל דווקא חוסר הידיעה אפשר לו לכתוב בלי מגבלות ולתת לסיפור להוביל.

בהמשך השיחה הוא חוזר לעבודה על פאודה עונה 2, ומדבר על האתגר שבהצטרפות לסדרה שכבר הפכה להצלחה גדולה. מן מתאר את הלחץ, את הציפיות, ואת הצורך להעמיק את העולם הדרמטי ולא רק לשחזר הצלחה. הוא מספר על הבחירה ללכת למקומות אפלים יותר, על האחריות כלפי הדמויות, ועל העבודה האינטנסיבית בחדר הכותבים. מבחינתו, תפקיד תסריטאי הראשי אינו רק לנהל תסריטים, אלא לשמור על קו רגשי ומוסרי ברור לאורך כל העונה.

שואו-ראנר נדרש כל הזמן לאזן בין חזון יצירתי, דרישות הפקה ושיקולים פוליטיים

החלק המרכזי בשיחה מוקדש ל"רשת המרגלים", סדרת ריגול היסטורית שעוסקת בפרק מורכב בהיסטוריה הישראלית. מן מספר שהסדרה פותחה במשך שנים, עוד לפני השבעה באוקטובר, אך המציאות החדשה הפכה אותה לרלוונטית במיוחד. הוא מתאר תהליך פיתוח ארוך, עבודה מול גופים בינלאומיים, והתמודדות עם פערים תרבותיים בין יצירה מקומית לציפיות של שוק גלובלי. לדבריו, שואו-ראנר נדרש כל הזמן לאזן בין חזון יצירתי, דרישות הפקה ושיקולים פוליטיים.

מן מדבר גם על מושג השואו-ראנריות בישראל, ועל כך שמדובר בתפקיד שעדיין נמצא בתהליך הגדרה. הוא מתאר אחריות רחבה שכוללת כתיבה, ליווי בימוי, עבודה מול מפיקים ושמירה על זהות הסדרה לכל אורכה. בתוך כל זה, הוא חוזר שוב ושוב לחשיבות הכתיבה עצמה. מבחינתו, כתיבה טובה היא כזו שקופצת מהעמוד, כזו שמאפשרת גם לבמאי וגם לשחקנים להבין מיד מי הדמויות ומה מניע אותן.

השיחה עם אמיר מן מציירת דיוקן של יוצר סבלני, כזה שמכיר מקרוב את המקומות שבהם אומרים לא, את השנים הארוכות של פיתוח, ואת המתח שבין יצירה אישית למערכת גדולה. זהו פרק על התמדה, על הקשבה לסיפור, ועל הדרך הארוכה שבין רעיון על דף להפקה שמגיעה למסך.