סיום קריאת ספר בראשית בשבת האחרונה מסקרן. במהלך מסע קבורת יעקב אבינו ממצרים לארץ ישראל מספרת התורה בפרשת ויחי: "וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים" (נ, י). התורה טורחת ומציינת גם את שם המקום המצוי בעבר הירדן: "וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן".
במפת מידבא המצויה בירדן, מצוין שהעיר המקראית בֵּית חָגְלָה היא "גורן האטד". בית חגלה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט בנימין, ממזרח ליריחו, בדומה לשם עוג'א שפירושו גם הוא מעגל, כמו בשיר, "עוגה עוגה עוגה…"

אנדרטת המערה: מורשת הקרב
וכך מצאנו עצמנו יורדים בתחילת החורף האמיתי לבקעת הירדן הדרומית ולערבות הירדן. למקום בו אירעו הדברים. גבעות מבותרות, ישובים פורחים, מטעי תמרים והרבה שלווה ושקט. הזמן הוא זמן בקעה. לא ממהרים לשום מקום. זו נקודת המוצא לטיול הפעם.

על הכביש היורד ממעלה אפרים בואכה כביש הבקעה, לא מרגישים את עומסי התנועה שחווים רק כמה דקות קודם לכן במרכז הארץ. הרוגע באזור, השלווה והמרחבים האינסופיים, מורגשים כאן בכל פינה.
על גבעה קטנה הנטועה חורשת עצי אורנים סמוך מאוד לכביש 505 ממוקמת אנדרטת המערה. מצומת גיתית פונים ימינה לכיוון למעלה אפרים וממשיכים בנסיעה עוד כ-700 מטר עד למפגש עם דרך עפר ופונים ימינה. אנדרטת המערה – משמשת כאבן דרך למורשת הקרב של צה"ל ולתקופת המרדפים בבקעת הירדן בין השנים 1968-1970.
בחודש נובמבר 1969, עם גילוי עקבות חוליית מחבלים שהצליחה לחצות את נהר הירדן באזור גשר דמיה, החלו כוחות צה"ל לנהל מרדף – צורת לחימה שהתפתחה בצה"ל, כדי להשיג את המחבלים ולמנוע מהם לפגוע בריכוזי אוכלוסייה במדינת ישראל.

על השלוחה עולה לכיוון הגבעה מצויות מספר מערות וכאן התנהל הקרב בין כוח צה"ל למחבלים. בקרב זה נהרגו שלושה לוחמים: סרן יוסי קפלן, רס"ן חנן סמסון וסמל בועז ששון. הוא ידוע כאחד המרדפים שידעו כוחות צה"ל באזור ונודע בשם מרדף המערה.
לאחרונה, חודש לוח הזיכרון ונערך שיחזור הקרב בהשתתפות לוחמים, בני משפחות הנופלים, אישי ציבור ותושבי האזור.
את המסלול נתחיל במצפה אלון, כשהנוף מפזם את מילות השיר: "את עינך שא מזרחה, וממך שוקטת, נחה, ארץ הבקעה על שתי גדותיה". מהתצפית נרד בשביל המסומן בירוק לכיוון עין אל-ג'היר. בסוף הירידה השביל מגיע לקו המצוק מעל נחל זנניר. הולכים כ-100 מ' על קו המצוק ופוגשים עץ תאנה בודד ולידו המעיין.

זהו אחד מרצף מעיינות שכבה הנובעים במורדות המזרחיים של שדרת ההר המרכזי, וקובעים את 'קו החיים'. מעין אל-ג'היר נמשיך על פי הסימון הירוק כ-7 דקות עד לפיצול שבילים – השביל הירוק שממנו הגענו ושביל המסומן בצבע כחול. נמשיך בשביל הפונה צפונה (שמאלה) עם הסימון הכחול העולה עד לחורשת אנדרטת המערה.
מאגר תרצה: מים במדבר
ארבעה מאגרים פזורים באזור מרכז בקעת הירדן, לא הרחק מהישוב יפית באגן הניקוז של נחל תרצה. היה זה שר התיירות המנוח רחבעם זאבי שנתן את האות והכספים לפיתוח מאגרי בקעת הירדן.
תחילתו של המפעל הגדול במאגר תרצה עוד לפני כעשרים וחמש שנים. אולם אז, כאשר ראו אנשי הקק"ל את הפעילות החקלאית הענפה בבקעת הירדן ואת חוסר המים באזור השחון הזה, נמנו וגמרו לפתח את נושא המאגרים בצורה מעוררת כבוד.

המאגרים מרשימים. כמויות מים אדירות נאגרות בכל אחד מארבעת המאגרים הפרוסים כאן בשטח שבין נהר הירדן לגדר המערכת. את השמות למאגרים נתן השר זאבי ז"ל כאשר ביקר באזור. מאגר תרצה הוא רק אחד מהארבעה המספקים מים לכל יישובי הסביבה. מאגר רותם ומאגר תמר מספקים מים לחקלאות הפורחת באזור.
צריך לבוא כדי להאמין שמשהו חי במדבר הגדול הזה. הכניסה לתחום המאגרים אמנם דורשת תיאום דרך מרכז לימוד וסיור מחולה, אך כפי שאומרת אוריה האחראית על ההדרכה באזור: "תמיד נשמח לארח, כאן את תושבי ישראל".

מורשת התנ"ך: מעברות הירדן
אז בפעם הבאה שנוסעים צפונה עשו זאת דרך כביש 90 כביש הבקעה. האזור פורח, יש הרבה מה לראות וזה מחזק את עם ישראל. בימים אלה זה חשוב יותר מתמיד.
אחרי מורשת הקרב למורשת התנ"ך. נסיעה דרומה על כביש 90 מובילה אותנו למעברות הירדן. נכנסים דרך הכביש המוביל לקאסר את יהוד ולארץ המנזרים. אל דאגה. פעם היו שם מנזרים. היום הכל נטוש.
הסיור מחויב תיאום ודרך בית ספר שדה עפרה תוכלו לבקר שם גם אתם. במהלך החודש קבוצות של 25 אנשים מקבלות סיור חינם. כל ההליכה כאן מרגשת. יורדים עד הירדן למעברות הירדן המקום שבו חצו בני ישראל את הנהר בתום מסע נדודיהם במדבר. על פי ספר יהושע החצייה היתה בי' בחודש ניסן בעונת הקציר, כשזרימת המים בשיאה והירדן עולה על גדותיו. ממול גשר עבדאללה ההרוס דרכו עברה הדרך מירושלים לעמאן.

באזור זה של הנהר שהה גם אליהו לפני שעלה השמימה במרכבת האש והעביר את הנבואה לאלישע, וגם אלישע קשור למקום הזה. כשנעמן, שר הצבא המצורע של מלך ארם, ביקש מרפא לחוליו, המליץ לו אלישע לטבול במי הירדן. נעמן טבל ונרפא. בעקבות תנופת עולי הרגל בתקופה הביזנטית נבנו מנזרים והם סיפקו לעולי הרגל שירותי דת ולינה. רוב המנזרים חרבו לגמרי.
המשך הנסיעה מובילה עד לקבר אחים של אנשי בית הערבה. כן. ההיא מהשיר 'אני זוכר את בית הערבה'. 4 מצבות וסיפור חיים שהיה ואיננו. 2500 שנה מאז מעבר בני ישראל לארץ המובטחת ואנו כאן מתרגשים מחדש.
איך מגיעים?
יורדים בכביש חוצה שומרון מצומת קסם עד צומת תפוח. שם פונים ימינה ומיד שמאלה לעבר מעלה אפרים והבקעה. נוסעים ישר לפי השילוט עד לכביש הבקעה – כביש מספר 90.
לתיאומי סיורים: בית ספר שדה עפרה: 02-9975516. פרטים נוספים: מנהלת התיירות בקעת הירדן – טל. 02-5091909.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים