צה"ל מתחיל להתפרס מחדש עם תוכניות העבודה החדשות וההשתנות במרחב. חטיבות חדשות תופסות קוים שבהם הם לא פעלו, גדודי דוד – האמורים לתת מענה לאיום מתפרץ ביהודה ושומרון – מתרחבים, מתחילים במענה לרחפנים גם בגבול המזרחי, ומסתכלים במקביל על איראן, תימן, סיני וירדן. לכל אלו צריך להוסיף את הורדת סד"כ המילואים ל-40 ימים בשנה במקום שישים, וזה לפני קיצוצים נוספים.

כדי להמחיש את הדברים נציין שבדרום פועלות 2 אוגדות: אוגדה 252 ולצידה חטיבות 16 וחטיבת שריון 7, וכן חטיבה צפונית. בחלק הדרומי פועלת אוגדת עזה 143 יחד עם חטיבה 188 ועוד. זו ירידה של אוגדה מאז תחילת הפסקת האש. ביו"ש פועלים כ-20 גדודים, כולל הצחנים, גדודי פיקוד העורף, נח"ל ועוד.

באשר לגזרה הצפונית, היא מתפרסת לשתי חזיתות. בגיזרת לבנון נמצאים כוחות צה"ל תחת אוגדה 91 בחמישה מוצבים בתוך הקו הכחול, המגינים למעשה מתוך שטח צפוני לישובים על המרחב, ומתחתיה חטיבות מרחביות כמו 769 וחטיבה 300. בסוריה פועלים כוחות צה"ל בעומק השטח בתשעה מוצבים חודרים – כולם יחד תחת אוגדה 210 שמסונפות אליה חטיבות סדיר ומילואים, כמו חטיבה 9 ולראשונה גם חטיבת חשמונאים.

בגזרת המרכז ממוקמים מספר בסיסי הדרכה ואימון, ואלו מאפשרים הקפצת כוחות מהירה במקרה של אירוע מתפרץ. בנוסף לכך הקים צה"ל בשנה האחרונה את האוגדה המזרחית, אוגדת גלעד, שגם זו הוקמה במהירות רבה לנוכח האיומים במרחב.   העבודה רבה, השטח רחב, פחות ימי מילואים והעומס על הסדיר והמילואים יגדל.