לפני שנתיים הוא עוד היה מדבר על זה בשקט, אבל לאיש במערכת הפוליטית כבר אין ספק בנוגע למטרותיו של יו"ר 'הבית היהודי', שר החינוך וחבר הקבינט המדיני-בטחוני, נפתלי בנט. לא לשווא ציינתי את שלל התארים בהם אוחז בנט, לעיתים, בפוליטיקה הישראלית, לתארים יש משקל כבד יותר מאשר העשייה עצמה. ואני לא אומר, חלילה, שבנט לא עושה, אין לי עניין להעניק לו ציונים אודות תפקידו כשר החינוך, אלא דווקא לעסוק בתארים.

עד לפני מספר חודשים ספורים בלבד, כשמפלגתו עוד הציגה בסקרים 15-18 מנדטים, היה ברור שבנט צפוי להחזיק באחד משני התיקים הבכירים: חוץ או ביטחון. חלק גדול במערכת הפוליטית כבר השלים עם כך שבנט יהיה זה שינהל את מדיניות החוץ של מדינת ישראל., אחת הזירות הקריטיות ביותר.

אלא שכאמור שאיפות לחוד ומציאות לחוד. בסופו של יום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצליח לרסק את כל מפלגות הימין לאחר שמצביעיהן חששו מהעברת השלטון לידי הרצוג ולבני. בנט התרסק ל-8 מנדטים בלבד וקיבל את תיק החינוך לידיו, את המשפטים לידיה של איילת שקד ואת החקלאות לידי אורי אריאל נציג 'האיחוד הלאומי' ברשימה המשותפת. על פניו ובהסתכלות לאחור זהו הישג ענק ל'הבית היהודי' ביחס לתוצאות הבחירות, אך מי ששואף להיות ראש ממשלה צריך להחזיק בתיק משמעותי יותר מתיק החינוך. כזה שייתפס כמי שיכול לתת מענה לאתגרים הבטחוניים של מדינת ישראל.

עם תחילת הדיבורים על מסירת תיק החינוך לבנט, נשמעו מכיוונו של יו"ר מפלגת הציונות הדתית קולות של אי שביעות רצון. עד הרגע האחרון ניסה בנט לקבל תיק אחר תחתיו אך בסופו של דבר נאלץ לקבל את התיק בעל התקציב הענק.

אכזבתו של בנט אז הייתה מובנת. למי שרואה את עצמו כיורשו של נתניה, לתיק החינוך יכל לשמש כמלכודת בה יכל להיתפס בנט כאיש שדואג למגזר. אם מוסיפים לזה ששנים רבות המפד"ל דרשה לעצמה את תיק החינוך, מדובר היה בכאב ראש לא קטן לבנט שנתפס בעיני חלק מהציבור כמפד"לניק שעושה את רצון רבני הציונות הדתית.

אלא שהיום, כאשר גל הטרור שוטף את הארץ ונתניהו נתפס כמי שלא מצליח לתת מענה לגל הפיגועים, בנט צריך להודות על הרגע בו הוא קיבל את תיק החינוך במקום את תיק החוץ או הביטחון.

אי אפשר להתעלם מהעובדה כי בעיני רבים בנט הוא מנהיג מחנה הימין. הדיבורים של נתניהו על פתרון שתי המדינות והגמגומים שלו בימים האחרונים גורמים למצביעי מחנה הימין לפזול לעבר בנט ולחפש שם פתרונות. אך מה גרם לכך שבנט נתפס כיורשו של נתניהו? הצגת האלטרנטיבה שלו לצעדיו ההססניים של נתניהו.

ואת זה בנט עושה בגלל שהוא "רק" שר חינוך. לו היה בנט משמש כשר החוץ או כשר ביטחון, הוא לא היה מעז, מבחירה, לצאת כנגד מדיניותו של נתניהו. בסיטואציה כזו הוא היה נתפס כמי שתומך בצעדיו של ראש הממשלה, שלפי שעה לא מניבים פתרונות, ומעמדו כאיש ימין היה ניזוק. בדיוק כפי שקרה לשר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, שלפני מספר לא רב של שנים נתפס כאלטרנטיבה לנתניהו אך כיום, מכורח תפקידו, הוא חייב ליישר קו עם ראש הממשלה. גישה שכאמור עלתה לו במחיר כבד וככל הנראה גם חיסלה את האפשרות שלו לכהן כראש ממשלה.

כך או אחרת, כשר חינוך, לבנט יש מרחב תמרון הרבה יותר גדול מאשר אם היה צריך להסביר השכם והערב את מדיניות החוץ או הביטחון של נתניהו. מצביעי בנט ואלו המשתוקקים לראותו כראש ממשלה צריכים להודות לנתניהו שהוא מינה את בנט "רק" לשר החינוך.