הרצוג: "צריך לתחקר באופן מעמיק וממלכתי את אסון ה-7 באוקטובר"

נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים הערב (שלישי) בחוג התנ"ך שנערך לציון צום עשרה בטבת, כשבדבריו התייחס להצעת הקמת ועדת החקירה הפוליטית והסערה סביב הצעת החוק. בדבריו הבהיר כי "צריך לתחקר באופן מעמיק וממלכתי את האסון הנורא של שבעה באוקטובר, ואת המחדל שהוביל אליו".

"אם חפצי חיים אנחנו להמשיך ולבנות שוב ושוב מחדש, את ירושלים, את מערב הנגב, את הצפון, אותנו – את המדינה כולה: נזכור שמה שחשוב הוא לא להתעלם מן העבר, אלא ללמוד ממנו ולהשתפר כל הזמן" אמר הרצוג. "לשם כך צריך, בראש ובראשונה, לתחקר באופן מלא, מעמיק וממלכתי, על פי החוק הקיים – חוק ועדות חקירה – את האסון הנורא של שבעה באוקטובר, ואת המחדל וליקוי המאורות שהובילו אליו. חזרתי על כך שוב ושוב בשנה האחרונה ואני חוזר על קריאתי זו כעת".

"הכאב של אזרחים, משפחות וקהילות בישראל הוא עצום. הם רוצים מקום ממלכתי, לבוא ולשטוח כאבם. הם רוצים תשובות, ומגיעות להם תשובות" הבהיר. "הכנסת גורמים פוליטיים כמרכיבי הוועדה, ובמיוחד בעיצומה של שנת בחירות, עלולה לפגוע באופן משמעותי בתהליך החשוב הזה, ובאמון בו".

"עשרה בטבת מלמד אותנו אמת לא נוחה: אסון לאומי איננו מתחיל ביום שבו הכול מתמוטט. הוא מתחיל ביום שבו מפסיקים להקשיב, ביום שבו אנחנו מפסיקים להקשיב לקולות מתוכנו, וביום שבו אנחנו מפסיקים להקשיב לקולות האויב ביום שאנחנו מפסיקים לראות את המציאות נכוחה או מפסיקים לרצות לראות אותה כפי שהיא" הזכיר הנשיא. "אסון לאומי מתחיל כאשר סימנים מוקדמים נתפסים כרעש מיותר. כאשר התרעות נתפסות כהפרעה לשגרה כאשר מי שמזהיר נתפס כמי שחותר, מגזים או לא מבין את התמונה, כמו שאומרים. כאשר, כפי שלמדנו על בשרנו, מתעלמים מהתרעות של תצפיתנית או נגדת שמציבות תמרורי אזהרה מטלטלים בנוגע לאויב שנערך למתקפה".

"אנחנו נדרשים לגבורה מסוג אחר"

לדבריו, "דווקא אחרי האסון הלאומי של טבח שבעה באוקטובר, שמחת תורה, דווקא מתוך הכאב, אנחנו נדרשים לבניין משותף, ולמענו – אנחנו נדרשים לגבורה מסוג אחר. לא רק גבורה של לוחמים בשדה הקרב, אלא גם גבורה אזרחית, מוסרית, הנהגתית. הגבורה לשוחח, לדון ולהתווכח, גם כשזה קשה. הגבורה לומר אמת גם כשהיא לא פופולרית, ולצידה – הגבורה להקשיב גם כשהדברים קשים ומטלטלים".

בסיכום הרצוג הבהיר כי נדרשת גם "הגבורה להבין שהאיום הגדול ביותר על חברה הוא איננו תמיד זה שמחוץ לחומות – אלא זה שמתגנב פנימה כאשר החומות עוד עומדות – והוא מפלג, מקטב, מבקש להרחיב את הסדקים, ולהפוך אותם לתהומות. הגבורה להבין ששיח גס ובוטה, שמגיע לא אחת לאלימות מילולית של ממש, ובמיוחד מצד נבחרי ציבור כלפי משרתי ציבור מסורים, מקרב אותנו אל פי התהום בואכה אסון לאומי נוסף. את השיעור הזה אנחנו לומדים מעשרה בטבת, מההיסטוריה הרחוקה וגם מזו הקרובה".