פרויקט המטרו, המוגדר כמיזם התשתית הגדול ביותר בישראל ואחד הגדולים בעולם, נקלע לקשיים חמורים המאיימים על ייתכנותו ועל לוחות הזמנים שלו – כך עולה מדוח חריף שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה. הדוח חושף שורה של כשלים ניהוליים, תכנוניים ותקציביים בפרויקט שעלותו מוערכת בכשליש מכלל השקעות המדינה בתשתיות.

"כיסאות מוזיקליים" בצמרת הניהולית

אחת הבעיות הקריטיות עליהן מצביע המבקר היא הוואקום הניהולי. למרות שהפרויקט הוגדר כלאומי, רשות המטרו פועלת במתכונת של "צוות חלוץ" מצומצם בלבד. ועדת האיתור למנהל הרשות הוקמה ביוני 2022, אך המינוי אושר רק במאי 2025 – איחור של שלוש שנים. אם לא די בכך, מנהל הרשות הספיק להתפטר מתפקידו כבר באוקטובר 2025, חודשים ספורים לאחר מינויו.
בנוסף, "המועצה המאסדרת", הגוף שאמור לפקח ולהתוות מדיניות, טרם הוקמה במלואה ויו"ר המועצה נבחרה רק ביולי 2025. במקביל, חברת נת"ע, המבצעת את הפרויקט, פועלת מזה 29 שנים ללא הסכם מסגרת חתום מול משרדי הממשלה.

 הבור התקציבי מעמיק

הדוח מצביע על חוסר ודאות כלכלית מדאיג. בעוד תקציב הפרויקט בחוק עמד על 150 מיליארד ש"ח, האומדן המעודכן כבר מצביע על זינוק ל-177 מיליארד ש"ח – פער של כ-27 מיליארד ש"ח. המבקר מתריע על "חריגה מסתמנת" של כ-12 מיליארד ש"ח נוספים מעל האומדן המעודכן.

בצד ההכנסות, התמונה מדאיגה לא פחות. מחצית ממימון הפרויקט אמורה להגיע ממיסים ייעודיים, אך צפויה ירידה של 2 עד 13 מיליארד ש"ח בהכנסות ממס השבחה. מעבר לכך, קיים "בור תזרימי" של עשרות מיליארדי שקלים בין המועד שבו המדינה צריכה לשלם לקבלנים לבין המועד שבו ייכנס הכסף מהמיסים – פער שמשרד האוצר טרם מצא לו פתרון.

חלם בתכנון: טעות "הכניסה הבודדת"

הדוח חושף גם כשלים תכנוניים מביכים. כך למשל, תחנות המטרו תוכננו בטעות עם כניסה אחת בלבד, בניגוד לסטנדרט המחייב שתי כניסות לפחות. הטעות הזו מחייבת כעת תכנון מחדש של התחנות, מה שגורר עיכובים ועלויות נוספות.
בנוסף, קצב בדיקות הקרקע (קידוחים) איטי להחריד: מתוך כ-1,360 קידוחים נדרשים, בוצעו רק כ-45% עד שנת 2024, מה שעלול ליצור "צוואר בקבוק" בהמשך התכנון ההנדסי.

אין עובדים, אין מכונות

המבקר מזהיר כי המשק הישראלי פשוט אינו ערוך לפרויקט בסדר גודל כזה מחסור במהנדסים: למשק חסרים כ-4,500 מהנדסים, והמחסור צפוי להחריף ל-8,000.
מחסור בעובדים: לפרויקט נדרשים כ-16,000 עובדים זרים, אך המכסות שאושרו רחוקות מלספק את הצורך.
מחסור בציוד: בישראל אין כלל מכונות חפירה (TBM) וחסר ציוד קריטי לעבודות תת-קרקעיות.

 התחזית השחורה: קריסה תחבורתית

לסיום, המבקר משרטט תרחיש בלהות למקרה שהפרויקט ייכשל או יתעכב משמעותית. ללא המטרו, הגודש בכבישי גוש דן בשנת 2040 יהיה חמור יותר מאשר ב-2018, ועלות "זמן אבוד" בפקקים תזנק ל-25 מיליארד ש"ח בשנה. גם הרכבת הקלה לא תושיע: ללא מטרו, הקווים (האדום, הירוק והסגול) יקרסו תחת עומס של 150% עד 250% מהקיבולת שלהם.

"במועד סיום הביקורת", מסכם המבקר, "במערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב חסר כמעט לחלוטין 'שלד המערכת'".