השאלה הבוערת מי ימנה את חברי ועדת החקירה למלחמה מקבלת תפנית מעניינת במדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי. הנתונים שנאספו בחודש דצמבר חושפים כי האפשרות המסורתית, לפיה נשיא בית המשפט העליון הוא הסמכות הבלעדית למינוי, סופגת מכה משמעותית מבחינת אמון הציבור.

רק 21% מהישראלים תומכים באפשרות שהוועדה תמונה על ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. מדובר בנתון נמוך במיוחד בהתחשב בכך שזהו המסלול החוקי המקובל בוועדות חקירה ממלכתיות. במקום זאת, הציבור נוטה לאפשרויות שמייצרות איזון: 28% תומכים במודל של חלוקה פוליטית מאוזנת בין הקואליציה לאופוזיציה, ו-27% מעדיפים מינוי משותף של השופט עמית יחד עם השופט השמרני נעם סולברג.

הפערים בין הקבוצות האידאולוגיות בישראל מסבירים את חוסר האמון במינוי בלעדי של מערכת המשפט. בעוד שבשמאל ובשמאל-מרכז נרשמת תמיכה גורפת של למעלה מ-90% במינוי של בית המשפט העליון (עמית לבדו או בשילוב סולברג), הרי שבימין ובימין-מרכז התמונה הפוכה לחלוטין.

בימין-מרכז 37% תומכים במודל המאוזן של קואליציה ואופוזיציה, ובימין הנתון הזה מזנק ל-55%. הימין הוא גם הקבוצה היחידה שמביעה אמון בנבחרי הציבור כגורם ממנה, כאשר 12% תומכים במינוי על ידי הממשלה ו-15% על ידי הכנסת. המשמעות היא שהקבוצה הגדולה ביותר בציבור הישראלי מעדיפה באופן מובהק שהמינוי יתבצע ללא מעורבות בלעדית של השופט עמית.

גם בחלוקה למגזרים, השופט עמית לא זוכה לעדנה. בקרב היהודים ישנה עדיפות ברורה למודל החלוקה הפוליטית (34%). בקרב הציבור הערבי, אמנם שליש (32%) מעדיפים שהמינוי יהיה בידי עמית, אך גם שם קיימת תמיכה לא מבוטלת בשילובו של השופט סולברג או במנגנונים פרלמנטריים.