לאחר חודשים ארוכים של דיונים ומשא ומתן, כאשר פרטי החוק אינם ידועים, הצעת ח"כ בועז ביסמוט לחוק הגיוס הונחה היום (חמישי) על שולחן ועדת החוץ והביטחון בראשותו. הדיונים בחוק יתחילו כבר בשבוע הבא.

לפי הצעתו, יעדי הגיוס הם:

בשנת הגיוס הראשונה: לא יפחת מ-8,160. בשנת הגיוס השנייה: לא יפחת מ-6,840. שנת הגיוס השלישית: לא יפחת מ-7,920. שנת הגיוס הרביעית: לא יפחת מ-8,500. שנת הגיוס החמישית: לא יפחת מ-50% ממחזור הגיוס השנתי של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים.

גיל הפטור שלאחריו ניתן יהיה לקבל פטור משירות ללא צורך להישאר בישיבה יהיה גיל 26.

בהגדרת מיהו חרדי נכתב כי בוגר מוסד חינוך חרדי הוא מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, לפחות שנתיים במוסד חינוך חרדי.

לגבי הסנקציות נכתב כי: "תלמיד ישיבה שלא התייצב לשירות סדיר או לא קיבל פטור משירות ביטחון, תשלל ממנו, בין היתר, הזכאות לרישיון נהיגה עד גיל 23, הזכות לצאת מישראל עד גיל 23, ומלגות לסטודנטים". בנוסף, אם הייתה אי-עמידה ביעדים ברף המינימלי השנתי, יחולו שלילת הטבות נוספות (כמו השתתפות בתוכניות דיור מוזל, השתתפות בעלות מעונות יום לילדים, והנחה בתחבורה ציבורית).

ח"כ ביסמוט: "זהו זה יוצאים לדרך – עם חוק גיוס מאוזן, אחראי, וטוב לעם ישראל. החוק הזה אינו כאן כדי לייצב קואליציה, הוא כאן כדי לייצב מדינה. בעזרת ה' נעשה ונצליח".

כמו שפרסמנו אתמול, עד הנחת החוק במפלגת הציונות הדתית שמרו על עמימות ולא אמרו כיצד יצביעו, בטענה כי פרטי החוק עוד לא פורסמו ולכן אין להם למה להתייחס. כעת נותר לחכות להתייחסות רשמית. לדבריהם לפני פרסום החוק, הם חוזרים על כך שיסכימו רק לחוק גיוס "אפקטיבי" שיתחיל תהליך של גיוס חרדים. עוד אמרו גורמים במפלגה כי הם אינם צפויים להסכים לגיוס של פחות מ-4800 חרדים בשנה הראשונה, אך לא היו מוכנים להציב קווים אדומים אחרים.

בתוך כך, מנהיג הציבור הליטאי, הרב דב לנדו, הורה לחברי סיעת דגל התורה לתמוך בקידום חוק הגיוס בוועדה בכנסת. עם זאת, הובהר כי רק אחרי שתוגש הצעת החוק במלואה יוחלט האם הם יצביעו בעד או לא.