להקת החתונות המיוחדת, המורכבת ממוסיקאים מרימון ומבר אילן, היא החידוש הכי גדול שקרה לעולם החתונות, ולא מסיבה אחת. בקרוב הם גם יכתבו חומר מקורי משלהם.

אם אתם אוהבים רפרטואר מוסיקלי עשיר ומושקע, אינטראקציה בין שכבות סוציולוגיות שונות ומגוונות בחברה, וחיבור היהדות לישראליות העכשווית
התשובה היא: להקת "דוסה נובה".

דוסה נובה היא הרכב מוסיקלי שקם כתזמורת חתונות, אך בפועל הוא חלק ממהפך תרבותי רחב בחברה הישראלית.

חברים בה 7 נגנים קבועים-חצוצרה, סקסופון, חליל צד, גיטרה חשמלית, גיטרה בס, קלידים, תופים, וסולן. חלקם דתיים, חלקם חילונים מבית, וחלקם דתל"שים, שלושה מתוכם בוגרי בית ספר רימון, ואחת מאוניברסיטת בר אילן.

שם הלהקה: "דוסה נובה", כמובן על משקל "בוסה נובה" שהוא מקצב ברזילאי מפורסם, אך לא בגלל שהם החליטו להפוך לברזילאים, והוא נבחר ממש בצורה אקראית, מתוך דיון שגרתי של חברי ההרכב במהלך אחת החזרות של הלהקה לאחר שהוקמה. החבר'ה העלו כל מיני שמות "מפוצצים" , ועוד הספיקו להציע את השם "קיגל" המשותף והמוכר גם לחברים החילונים וגם לדתיים, והנותן צליל של ידישקייט המתאים קונספטואלית ללהקת חתונות. אל תוך הדיון התפרץ מתופף הלהקה וקרא לעבר שאר החברים: "אתם לא רציניים, בטח עכשיו תקראו לנו להקת 'דוסה נובה' או משהו כזה". לאחר דממה קצרה שהשתררה בחדר וכל המבטים הופנו אליו, פתאום, החלו לצעוק כולם-"וואי איזה שם מדליק", וכך נולד השם.

מאוחר יותר, השם יקבל משמעות כפולה ועמוקה-"דוסה נובה"=דתיות חדשה. דוסה(דתיות, דוסיות)+נובה(חדשה בלטינית) [למשל אקווה-נובה זה "מים חדשים"], החידוש בלהקה הוא בכמה מישורים, אך בעיקר באינטראקציה של חברים שבאים מרקעים שונים ובהתנהלות משוחררת יותר מעכבות מגזריות של סגנון, טעם, ומקובעות יצירתית.

מנהלת הלהקה-עינב דרומר בוגרת המחלקה למוסיקה של אוניברסיטת בר אילן, שהיא גם נגנית ההרכב בחצוצרה, היא בחורה, דבר שלא אופייני כל כך במגזר הדתי, והיא גם היוזמת של הקמת ההרכב לאחר נגינה של שנתיים בהרכב חתונות אחר בשם "רוקדים". לאחר שעזבה אותם ועשתה הפסקה של כמה חודשים, התגעגעה לסצנת החתונות, לאוירה ולנגינה, והחליטה להרים את הכפפה ולהקים את ההרכב-והפעם הרכב שיהיה שונה ומיוחד מעדר להקות החתונות החד-גוניות יחסית, הקיימות בשוק.

הוחלט שעושים חזרות מסודרות מינימום פעם בשבוע באופן קבוע בחדרי חזרות באיזור המרכז תמורת שכירות לא נמוכה. לאחר חצי שנה של חזרות, החלו להופיע עם רפרטואר עשיר.

הלהקה המונה מוסיקאים בעלי השכלה מקצועית ואקדמית שמה דגש גדול על הרמה המוסיקלית: בעיבודים, במהלכים הרמוניים עשויים היטב וכן בדיוק של בביצוע-הקרוב מאוד למקור.

דגש נוסף וחשוב הוא הסאונד-חברי הלהקה עושים "בלאנס" הרבה לפני תחילת האירוע, כדי שהרמה תהיה מקצועית ככל האפשר, וכן כדי שיכנסו לאירוע מוכנים לנגינה בצורה הטובה ביותר, דבר שלא מאפיין כל כך להקות מהמגזר הדתי, שחלקן עושות בלאנס תוך כדי האירוע בחלטוריסטיות אופיינית.

הרפרטואר של הלהקה כאמור, הוא עשיר ומגוון-אפשר למצוא במחרוזות: חסידי, ישראלי, לועזי וקצת מזרחי בעיבודים מקוריים של הלהקה, ללא שירבוב של כל מיני "קטעים" ממוסיקה לועזית הנכנסים למחרוזת בין השירים, לעיתים, דבר המאפיין את רוב הלהקות ולא תמיד נשמע אותנטי.

הסגנונות המוסיקליים מכילים גם: ג'אז, בלוז, רוק, פופ ומוסיקה קלאסית. סוגי האירועים שבהם מופיעה הלהקה הם: חתונות דתיות קלאסיות, חתונות חילוניות שהוא חידוש מרענן, כנסים ואירועים עסקיים, קבלת פנים בביצוע מוסיקה אינסטרומנטלית(נגינה ללא שירה), וכן-במועדים מיוחדים בשנה כמו למשל מוצאי שמחת תורה, שבשנה האחרונה הלהקה הופיעה בה וליוותה את ההקפות השניות באוניברסיטת בר אילן.

דבר מיוחד שממש הרשים אותי הוא העובדה שבחתונה עם 'דוסה נובה' מלווים את החתן והכלה לחופה כל 7 הנגנים ולא רק "שני נשפנים וגיטרה" כמו ברוב הלהקות הקיימות בשוק.

ואם אתם מצפים לעוד הפתעות-הנה הדובדבן שבקצפת: הלהקה בקרוב בעזרת ה' תייצר חומר מקורי כמו כל להקה יהודית-ישראלית מתחדשת.

הרצון לכך בא מחברי הלהקה שהמוסיקה זורמת בעורקיהם, והחלו ליצור כבר כמה שירים מקוריים בז'אנר הזה, והם מכניסים אותם כבר פה ושם ומשלבים אותם בין השירים במחרוזות שהם מנגנים באירועי החתונה. הלהקה מתכוונים להופיע בעז"ה בפסטיבל הכלייזמרים השנתי בעיר צפת עם החומר המקורי.

בעתיד הרחוק הם שואפים להגיע לעשייה בתחום התרבותי כמו הופעות בפאבים ומועדונים בעיקר בירושלים ות"א. וכן להוציא דיסק עם חומר מקורי של הלהקה, שיושמע ברדיו, יכתב בעיתונים יופיע בטלויזיה וכו'

בקיצור, אם אתם לא מתפשרים על איכות-יש לכם את 'דוסה נובה', ולאחר שהם יהפכו רשמית ללהקת מוסיקה יהודית מקורית, בהחלט יושג פה איזשהו צעד גדול בשאיפה לשלמות.