מראש אומר: אם יש לכם הזדמנות לצפות בהצגה אחת בשנה – לכו להצגה החדשה מבית היוצר של הקאמרי: "זינגר".

זה לא רק הסיפור (שאליו נגיע עוד מעט), זו לא רק התפאורה הכל כך מיוחדת, וגם לא רק משחקו המשובח (כרגיל) של עמוס תמם בתפקיד זינגר. השילוב של הכל נמצא כאן, בהצגה הזו.

מתוך "זינגר" (צילום: אוהד רומנו)

על מה בעצם מדובר?

כהקדמה אומר שהסיפור והעלילה הם בהשראת סיפורו האמיתי של פיטר רחמן, איל הנדל"ן הלונדוני הידוע לשמצה.

האם הכל אמת בהצגה? כן. האם כל האמת? כמו ששואל בסוף רמי ברוך הנהדר – לא. זה תיאטרון בסופו של דבר.

מתוך "זינגר" (צילום: אוהד רומנו)

ההתחלה קשה – מאוד

חוט תיל מפריד בין אסירי הנאצים לאוקראיני אחד (רמי ברוך) ששומר עליהם לצד שני קאפו. רגעים קשים כבר אומר מראש. זינגר (עמוס תמם) נדרש לעשות מעשים אכזריים.

ואז מגיע המהפך הראשון

לאחר שיצא בחיים מהגיהינום של אושוויץ, פיטר זינגר מגיע אל חופי אנגליה כפליט חסר בית וחסר אמצעים. זינגר נחוש להשאיר את זוועות העבר מאחוריו ולעצב לעצמו זהות חדשה לחלוטין. בהדרגה הוא בונה אימפריית נדל"ן מרווחת, מקסים נשים ברחבי לונדון וזוכה לכניסה אל מעגלי האליטה האנגלית.

מתוך "זינגר" (צילום: אוהד רומנו)

אולם כאשר נחשפת שיטתו הלא מוסרית – הכוללת ניצול ורמיסה של אנשים בדרך לבניית האימפריה שלו – היא עומדת בפני סכנה אמיתית.

לצידו של זינגר עומד חברו הטוב ומצילו בעת צרה, סטפְן, דמות אותה מגלם נדב נייטס הנהדר.

מתוך "זינגר" (צילום: אוהד רומנו)

אפוס ססגוני, פרוע וסוחף

זו יצירה וולגרית מידי לטעמי. יש קטעים עם עירום חלקי, יש הרבה סיגריות (אלקטרוניות) ויש גם לא מעט רמזים מיניים. אפשר היה להימנע מהם – תחליטו לבד.

תוספת מיוחדת ומרהיבה להצגה נותנת תזמורת המהפכה בניצוחו של רועי אופנהיים. הם חלק אינטגרלי מההצגה וזה פשוט מדהים.

(צילום: אוהד רומנו)

סיכום: שעתיים וחמישים של רוע טהור וטוב לב

כוללות הפסקה קצרה, הרבה שואה ומחנות השמדה, ומהפך חיים שלא משאיר אף אחד אדיש.

(צילום: אוהד רומנו)

גלעד קמחי עשה כאן עבודה מצוינת בשילוב כלל השחקנים. זו אחת ההצגות החזקות והמטלטלות שתראו השנה. מומלץ בחום – אבל רק למי שמוכן להתמודד עם שלוש שעות של תיאטרון בלתי מתפשר.