ליל כ"א תשרי תשע"ו

לכבוד נשיא מדינת ישראל, מר ראובן ריבלין

שלום וברכה.

 

אני פונה אליך מודאג וחרד לאור נאומיך האחרונים בחג הסוכות. איננו מכירים, אני אדם פשוט מן השורה, אחיך ומבני עמך, אותו עם אשר הכרזת לאחרונה שבחר בטרור.

לאחר נאום ההסתה של אבו מאזן באו"ם, נזעקת על כך בסוכתו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף. אמרת שם, שאבו מאזן מבקש להפוך את הסכסוך לסכסוך דתי, בעוד שהוא כלל לא סכסוך דתי.

איני יודע ממה כל כך נחרדת. אולי הפריע לך שאבו מאזן נאם באו"ם ואמר את ההסתה הקבועה, לשם שינוי באנגלית. היה לך קשה להתעלם מהסתה באנגלית רהוטה, אך כשהוא מסית שוב ושוב את בני עמו בשפתו, אתה וחבריך להנהגת המדינה מעדיפים לסתום את האוזניים ולעבוד על אזרחיכם בעיניים.

האם כל אותם שאהידים שאבו מאזן קורא על שמם כיכרות ומשלם למשפחותיהם משכורת חודשית לא עשו את מעשיהם על רקע דתי? אולי תרצה שאתאם עבורך פגישה עם חברך למשכן הכנסת, ח"כ אחמד טיבי, אשר יבהיר לך את תפיסתו של הצד השני בסכסוך הלא דתי?

מספר ימים לאחר מכן, שמעתי אותך נואם שנית. היינו במרחק צעדים ספורים זה מזה, אך לא יכולתי לשוחח איתך על העניין. שורת מאבטחים גוננה עליך, כנראה שמרה עליך מבני עמך שכזכור לך בחרו בדרך הטרור.

נפגשנו בהלוויה של הקדושים, הרב איתם ונעמה הנקין הי"ד. עמדתי בסמיכות אליך, ושמעתי את הספדך. מפאת כבוד הנרצחים לא הבעתי את מורת רוחי בקול מנאומך שנאמר בקול בוכים ואשר שידר יותר מכל אין אונים.

אלו דבריך בהספדך על נעמה:

"לא הכרנו אישית, אבל לפני מספר חודשים בעקבות רציחתו של דני גונן הי"ד, כתבת לי מכתב, מכתב מ'מאזרחית שאכפת לה', כך חתמת. השבתי לך שהארץ כולה שלנו היא, ובריבונותו אחריותנו לביטחוננו ולביטחון אזרחנו. הבטחתי שאמשיך לחבר את נפגעי הטרור ולבקר בכל בית בו כבה האור לנצח. נעמה, אני מבטיח לך החיבוק של העם כולו לא יפסק".

איני יודע כיצד חשבת שמילים אלו ינחמו אדם עם לב בשר. האם תפקידה של ההנהגה בישראל לעבור משפחה אחר משפחה ולנחם אותן על אובדן יקיריהן או שמא למנוע את כיבוי האור הבא? במקום ללכת לנחם אבלים, לנאום ולשאת הספדים, אולי תתחיל להתעורר ולעורר את חבריך בצמרת ההנהגה לדאוג לכך שבני עמך (אלו שבחרו בדרך הטרור) יזכו לגדל את ילדיהם ולא להשאיר אותם כירושה לסבא ולסבתא?!

עוד אמרת בהספדך: "מעולם לא בנינו בגלל טרור ולא נחדל לרגע לבנות בגלל טרור".

חוששני שהזיכרון שלך החל לתעתע בך. אשמח אם תרענן את זכרונך ותבדוק כמה יישובים והתנחלויות הוקמו והורחבו כמענה לפיגועי טרור. עוד אשמח אם תרענן את זכרונך בדבר הכרזתך שהנהגת המדינה לא חדלה לבנות בגלל טרור. אולי השמועות העיקשות על הקפאת בנייה מוחלטת ביהודה, שומרון ושכונות שלימות בירושלים לא הגיעו למשכן הנשיא. אולי התכוונת לכך שהנהגת הליכוד לעולם לא תחדל לבנות שוב ושוב את אותן 300 יח"ד דמיוניות בבית אל?

למען האמת, עוד הרבה הערות כתובות על דם לבי בעקבות נאומיך המרגשים. אך מסופקני אם האשמה תלויה בך או בכותב נאומיך, ושמא האחריות רובצת על מי שבחר בך לתפקידך הרם.

תוך כדי כתיבת שורות אלו, שמועה קשה נוספת פילחה את לבי. שני יהודים מבני עמך, שבחרו בדרך הטרור, קיפדו את חייהם בסמוך לשריד בית מקדשנו. בטוחני שכיאה לתפקידך הממלכתי תלוה אותם בדרכם האחרונה ותספידם באותו קול בוכים.

אנא, למען השם, בפעם הזו אל תבטיח לבקר בעוד בתים שכבה בהם האור. תוודא במקום זאת, שהאור לא יכבה בבית השכן! תדאג להפסיק את המנהג להוריש הילדים לסבא ולסבתא! ובהזדמנות זו: תבהיר לעולם כולו,  מי הוא העם אשר בניו בחרו בדרך הטרור.

 

בתקווה שלא תבוא לבקר גם בביתי

ממני, אזרח מודאג

אבישי גרינצייג