הפינוי של נקודת ההתיישבות ליד מיצד בגוש עציון אתמול, מסמל את המעבר מהדור הישן של ההתיישבות אל הדור החדש.

ולא, לא מדובר בגילאים של האנשים המעורבים, אלא בתפיסות שלהם.

התפיסה של אנשי ההתיישבות הישנה, אנשי "הדובון והעוזי", גורסת שצריך להילחם על כל שעל ביהודה ושומרון. השתלטנו על שטח אחד? מעולה, נעבור להשתלט על עוד שטח. צריך להבריח ערבים שרוצים גם הם להשתלט על השטח? נביא כמה נערים וכמה כבשים, והנה – השטח שלנו. ועזבו אותם מדאגה לתשתיות, בתי ספר, כבישים, חוקים, לחץ פוליטי פנימי ובינלאומי.

חשוב לציין, הדברים נכתבים בלי זלזול. אנשי ההתיישבות הישנה הם גורם מרכזי בהתפתחות ההתיישבות למה שהיא היום, במעבר של מאות אלפי אנשים לגור ביו"ש ובמלחמה מול השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי המדינה.

יחד עם זאת, אנשי ההתיישבות החדשה תורמים היום לא פחות, ואולי אף יותר, מההתיישבות הישנה.

אנשי ההתיישבות החדשה מנסים ליצור מצב שבו הם לא שונים ממי שגר בירושלים או בכפר סבא. הם מנסים לנרמל את יהודה ושומרון. הם עושים זאת בצורה יחסית דומה להתיישבות הישנה – על ידי קביעת עובדות בשטח. רק שהשטח שלהם כולל משרדים ולא גבעות. הדוגמה הכי בולטת היא כמובן תפקידו של השר בצלאל סמוטריץ' כ"שר במשרד הביטחון" האחראי על ההתיישבות, במקביל לתפקידו כשר האוצר וחבר קבינט. בשלל תפקידיו, סמוטריץ' מצליח לקדם את ההתיישבות בצורה חסרת תקדים, החל מאישורי בנייה לעשרות אלפי יחידות דיור, ועד הסדרת יישובים שלמים.

יתרה מזאת, עד השנים האחרונות, כל שיפוץ של כביש או חיבור תשתית דרש אישורים מכאן ועד להודעה חדשה, ומימון שלא מגולם בתקציב המדינה, אלא מגיע בצורה של כספים קואליציוניים. כך, שנה אחרי שנה, ההתיישבות נאלצה להיאבק להשיג תקציבים בצורה עקומה, שהושפעה מהשינויים הפוליטיים של התקופה. ראשי ההתיישבות נאבקו להכניס את תוכניות הפיתוח של יו"ש לתוכניות האב של המדינה, וכיום כל פיתוחי התשתיות ביו"ש נמצאים בתוכניות הרשמיות של המדינה, ומתוקצבים בבסיס התקציב, ללא קשר לממשלה כזאת או אחרת. כמו כל עיר אחרת בישראל.

עימותים בין המתיישבים לכוחות הביטחון במהלך הפינוי (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

המעבר בין הדור הישן לחדש מסביר גם את חילופי הדברים בין הצדדים אתמול בעקבות הפינוי.

מהצד האחד הדור הישן, הצעירים שפונו מהגבעה, נזעקו על כך שמפנים אותם מאדמת ארץ ישראל. לשיטתם, רק הנוכחות שלהם מנעה השתלטות ערבית בלתי חוקית על האזור. אז למה שיעזבו? אדרבה, המדינה והמועצה צריכות להגיד להם תודה.

מהצד השני הדור החדש – מועצת גוש עציון, מפלגת "הציונות הדתית" ואנשי יש"ע, שבהחלט ייתכן ששלחו את אותם אנשים להתיישב באזור כדי למנוע השתלטות ערבית, אבל מבחינתם מה שהם רוצים לקדם עכשיו – בנייה חוקית של אלפי יחידות דיור, הרבה יותר חשוב מזה.

חילופי הדורות אולי כואבים, אך ככל הנראה הכרחיים. כאמור, גישת "הדובון והעוזי" הייתה נכונה לתחילת ההתיישבות ולימים שהיא לא הייתה בקונצנזוס. היום, המאבק צריך לעבור בעיקר לזירת משרדי הממשלה השונים, בארץ וגם בחו"ל, יחד עם תמיכה בחוות החקלאיות השומרות מפני השתלטות ערבית על אדמות המדינה. כל זאת כמובן, עד שתהיה ריבונות.