המשך לדמותם של הרב קוק ור' אריה לוין / הספד לרב נפתלי וייסבלום

הרב כאמור היה ממשפחה חסידית וכך חינך את צאצאיו אך יחד עם זו היה חדור באמונה בגאולתן של ישראל ותמיד ראיתי בו המשך לדמותו של הרב קוק ור' אריה לוין. הרב היה מצטט מידי פעם מאורות התשובה בשיחה לפני סליחות

המשך לדמותם של הרב קוק ור' אריה לוין/הספד
  (צילום: משה וייסבלום)

מצאתי את עצמי השבוע בפעם השנייה מצפין לחיפה בנסיבות מצערות; לפני מספר שבועות היה זה האדמו"ר מסערט ויז'ניץ והפעם נסעתי להיפרד ממורנו ורבנו מרא דאתרא למעלה מיובל שנים של שכונת נוה שאנן הרב נפתלי חיים וייסבלום זצ"ל דור שביעי בן אחר בן לנועם אלימלך זיע"א.

הרב היה סמכות הלכתית אדירה וכל ויכוח הלכתי בין שניים היה מסתיים בקלות באמירה: "הרב וייסבלום אמר…". הרב פסק באופן חותך בבחינת ושננתם שיהו דברי תורה מחודדים בפיך ובדרך כלל בכוח דהיתרא העדיף אם כי לעצמו היה מחמיר.

זכורני שפעם עמדתי לשאול אותו שאלה ולפניי היה נער צעיר ששאל האם עדיף שלא לטלטל (על אף העירוב כמובן) הרב ענה שהמ"ב מביא דעות לכאן ולכאן וניתן לנהוג איך שרוצים, הנער המשיך לשאול ושאל: "מה הרב ממליץ?", הרב ניסה להתחמק והנער המשיך ושאל: "איך הרב נוהג?", הרב שנדחק לפינה נאלץ לסנן בקול חרישי אני לא מטלטל מגיל שלוש.

גם לפני כשלש שמיטות, עת מסר שיעור הכנה, הרב הסביר שהיתר המכירה הוא דחוק, ובודאי שאין לקנות מנוכרים, כששאלו :"אם כן מה נאכל בשנה השביעית?" סינן שוב בקול חרישי, ניתן להסתדר עם שימורים וכדו'.

הרב היה ענק המידות, הענווה והאמת היו נר לרגליו ובכל צעד שלו היה נראה בחוש שהוא מקיים את דברי חז"ל 'שיויתי ה' לנגדי תמיד' כפשוטו ממש, כל תנועה שלו הייתה מדודה ומחושבת. הרב לא הרבה לדבר וכמשה רבינו כוחו לא היה בפיו, אך די היה להסתכל בהליכתו או להיות בד' אמותיו כדי להרגיש שאתה במחיצתו של מלאך ה' צבאות.

נושאי כבוד וכדו' היו זרים לו, הוא לא נאלץ לברוח מן הכבוד הוא אפילו לא ידע מה זה. לחתונות של בני השכונה היה מקפיד לנסוע ומיד היה נעלם כדי לא להטריח אנשים בהחזרתו, מסתבר שחזר בתחבורה ציבורית, כשכבר מישהו "תפס" אותו וביקש להסיעו הוא הסכים רק עד לרכבת.

הרב מסר את נפשו על בניית המקווה השכונתי וממש היה עסוק בתחזוקה השוטפת שלו. היום סיפר בנו שאחד מתושבי השכונה שהיה ערירי ביקש בצוואתו למסור את דירתו לרב, הרב פנה לרבנית וסיפר לה שיש מימון למקווה וביקש את רשותה, כמובן שזו ניתנה.

הרב כאמור היה ממשפחה חסידית וכך חינך את צאצאיו אך יחד עם זו היה חדור באמונה בגאולתן של ישראל ותמיד ראיתי בו המשך לדמותו של הרב קוק ור' אריה לוין. הרב היה מצטט מידי פעם מאורות התשובה בשיחה לפני סליחות.

לפני כ-25 שנה פרצו אלמונים לבית הכנסת המרכזי כיומיים לפני יום העצמאות ותלשו את דפי תפילת יום העצמאות מן הסידור, הרב יזם כתגובה תפילה משותפת של כל בתי הכנסת במרכז הקהילתי של השכונה, מנהג שנמשך עד היום.

זכורני שבלוויתו של בן השכונה גדעון ליכטרמן הי"ד שנרצח בפיגוע ירי ביום הזכרון, פתח הרב את דבריו ואמר שאין נוהגים להספיד בערב מועד אך כיוון שקבעו את יום הזכרון ביום שלפני ניתן בכל זאת לומר כמה דברים.

הרב היה בעל תפילה עם קול ערב במיוחד, זכורות במיוחד המנגינות הנוגות של ספירת העומר אחת לימי החול ואחת לשבת וארועים מיוחדים. הרב הקפיד על הברה ספרדית והיה מדקדק גדול בקריאת התורה אגב הוא נהג לומר יששכר כשהשין הראשונה נחה והשניה קמוצה.

חבל על דאבדין ולא משתכחין

יהי זכרו ברוך

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
תגובה אחת מיין לפי
1
הצעה לסרוגים- תספרו לנו על רבנים בעודם חיים איתנו!
אא | 04-10-2015 9:51
כל פעם נחמץ הלב- פעם אחת על האובדן ופעם על זה שלא זכיתי להכירו. אולי כדאי לעשות מדור כלשהו ולספר לנו על מנהיגי עדתינו. לא כולם מכירים את כולם. ואולי נשמה אחת תזכה על ידכם להתקרב ביותר לקדושה בעקבות מציאת רב? בבקשה תספרו לנו!