30 שנה לרצח רבין, יש מי (שעדיין) מערער על הגרסה הרשמית. הפיזיקאי, העיתונאי ועמית משרד המדע נחום שחף, הידוע בעיקר בזכות תחקורו בנוגע לפרשת מוחמד א-דורה, מציג ראיות פיזיקליות חותכות המטילות ספק בגרסה הרשמית לאירועי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בנובמבר 1995.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

יגאל עמיר לא רצח את רבין. נחום שחף באולפן כיפות ברזל

בריאיון במסגרת התכנית "כיפות ברזל" עם המראיין נתנאל איזק, מפרט שחף את ממצאיו, וטוען כי יגאל עמיר לא היה הרוצח, וכי הירי הקטלני בוצע על ידי איש שב"כ מטווח קרוב, ככל הנראה בתוך המכונית.

הבסיס לתחקיר: פיזיקה ועובדות

שחף, אשר שימש בעבר כראש ועדת החקירה הצה"לית בפרשת מוחמד א-דורה והוכיח כי האירוע היה מבוים – טענה אשר גרסתו אומצה לבסוף על ידי צה"ל – מדגיש כי תחקוריו מבוססים על עובדות פיזיקליות ונתונים קשיחים. כפי שהדגים בתחקיר א-דורה (בו הוכח שהירי לא הגיע מעמדת צה"ל אלא "ממול" ושהילד לא נהרג), הוא השתמש באותה מתודולוגיה כדי לבחון את הראיות ברצח רבין.

שחף מציין כי העיסוק ברצח רבין הגיע אליו לאחר שפנה אליו נתן גפן, שהיה "הראשון ששאל את השאלות", ושחף, שהיה "גם יועץ למז"פ… במחלקה לזיהוי פלילי במשטרה", הרגיש שיש לו "את הכלים להתמודד עם ה עם השאלות האלה".

הכשלים בראיות הרשמיות – הירי המזויף

שחף טוען בתוקף כי אירוע הירי בכיכר עוצב מראש כדי ליצור מצג שווא של הרוצח:

  1. 1. זיוף רשף הירי: "הטענה הכי חשובה שגיליתי בכלים פיזיקליים שהרשף שנראה כשיגאל עמיר יורה, רואים רשף גיליתי שהרשף מזויף". שחף מסביר כי "רשף אמיתי כאשר יש חשיכה הוא צריך להאיר את הסביבה". אולם, הרשף שנראה בצילומים "לא דוחה הרבה מן החושך".

שחף ממשיך וטוען: "בסרט המקורי… כאשר הולכים תמונה תמונה רואים שיגאל עמיר לא מופיע בגבו של רבין".

  1. 2. היורה האמיתי: לטענת שחף, יגאל עמיר לא רק שלא רצח את רבין, אלא "הוא אפילו לא החזיק אקדח ביד". שחף טוען כי "מי שירה ברבין זה היה איש השב"כ שעמד במדרכה, ממול המדרכה שהייתה צמודה לגן העיר". הוא מביא עדויות התומכות בכך: כתבת בעיתון העידה בטלוויזיה 'אמרו לי שהיורה היה ממול רבין'", ו"כתב אחר למחרת אמר 'אני הייתי במדרגות אחרי רבין וראיתי את היורה במדרכה ממול".
  2. 3. יגאל עמיר – איש שב"כ: שחף מעלה טענה דרמטית כי יגאל עמיר היה איש שב"כ. הוא מספר שאחד מעוזרי ראש הממשלה סיפר לו שעמיר היה יחד עם רוני קמפלר בקורס שב"כ תשעה חודשים לפני הרצח.

פצעי הכניסה והירי בתוך הרכב

הטענה המרכזית של שחף נסמכת על עדויות פיזיות המצביעות על ירי מלפנים, מה שמחזק את ההשערה שהרצח בוצע בתוך רכב ראש הממשלה.

שחף מביא עדויות של נורית קדר (שקיבלה ממנו חומר) ודו"חות אחרים המראים: "היו חורים בחולצה מקדימה וגם בדו"ח של היס מסופר על אחורה. עגול מקדימה הכוונה פצע כניסה מקדימה לא יציאה". כלומר, רבין נורה בחזה.

בשיחה עם עורכת הדין פנינה גיא (ששימשה כתובעת במשפטו של יגאל עמיר), שחף העלה את התמיהה הפיזיקלית החשובה ביותר: "רבין לבוש בז'קט. איך יש חורים בחולצה ובגופיה מקדימה ואין חור בז'קט?". פנינה גיא, לדברי שחף, המשיכה את קו המחשבה בעצמה, והסיקה כי אם הירי היה ללא המעיל, "הירי היה אחרי שרבין הוריד את המעיל".

ומכיוון שלא ייתכן שהירי התרחש בבית החולים (שם גוזרים את הבגדים), היא הסיקה: "אם ככה זה היה בדרך לבית החולים". שחף מניח כי מדובר בירי שבוצע עם משתיק קול.

ה-22 דקות הנעלמות ועדויות אנשי השב"כ

שחף מתמקד בפרק הזמן שחלף בין הירי בכיכר לבין הגעתו של רבין לבית החולים איכילוב – 22 דקות, לפי פרסומים. הוא טוען כי הדרך מכיכר רבין לאיכילוב הייתה אמורה להיות חסומה לרכב ראש הממשלה. שחף עצמו ביצע נסיעת ניסוי: "עשיתי את זה עם המכונית שלי ביום שישי בלי קוז'ק… הגעתי בתוך 50 שניות 55 שניות". הוא תוהה מדוע לקח 22 דקות ומדוע רבין לא הוכנס לאמבולנס פיקוד שהיה בקרבת מקום.

בספרה של לאה רבין, "הולכת בדרכו", מצא שחף עדויות המרמזות על תרגיל מבוים:

  • "ברגע שנדחקתי לתוך המכונית, שאלתי אותם שוב ושוב, מה קרה והם שבו ואנו בכל פעם?זה לא היה אמת" (עמוד 23).
  • לאה רבין מספרת כי אנשי השב"כ לקחו אותה קודם לכן למטה השב"כ, והיא התקשרה לבתה דליה כ-20 דקות אחרי הירי: "מישהו ירה באבא אמרתי לה, אבל אומרים לי שזה לא היה רציני שהאיש ירה כדורי סרק".
  • רק לאחר למעלה מחצי שעה היא שאלה: "'איפה הוא?' ורק בדרך לאיכילוב הם הודו סוף סוף". שחף מסכם כי עדויות אלו, יחד עם עדויות נוספות כמו של עליזה גורן ומרים אורן, מעידות שבתחילה "לרבין לא קרה כלום".

פרשת יואב קוריאל ו"המטרה"

שחף מעלה חשד כבד לגבי מותו של איש השב"כ יואב קוריאל באותו לילה של הרצח, וקושר אותו למאבטח יורם רובין. קוריאל נמצא ירוי, ולפי שחף, מנהל בית החולים אמר לאמו כי הוא "נורה פה בעורף".

שחף טוען כי קוריאל, שהיה חלק מצוות האבטחה של רבין (לפי עדויות אנשי חברה קדישא), היה מעורב באירוע. שחף משער (ומדגיש שזו השערה לוגית) כי אם יורם רובין (שהיה מאחורי רבין ברכב) הוא זה שירה ברבין, הוא "מיד חייב לירות במאבטח השב"כ שלו וזה יואב קוריאל".

שחף מוסיף כי בעבר הייתה עדות מהמאבטח הראשי באיכילוב ש"המושב הקדמי היה מלא דם". אם רבין נורה מאחור (לפי הגרסה הרשמית) – מדוע המושב הקדמי מלא דם?! מה שמחזק את הטענה לירי מקדימה.

יגאל עמיר משחזר את רצח רבין (נתי הרניק, לע"ם)

רבין רצה לסגת מהסכמי אוסלו

לגבי המניע, שחף טוען כי המטרה הייתה למנוע מרבין לעצור את הסכמי אוסלו. שחף מצטט את בתו של רבין, דליה, שאמרה בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי "אנשים שקרובים לאבא שלי אמרו לי שהוא שקע להפסיק את הסכם אוסלו".

שחף מביא גם עדות של נהגו של רבין, שרעבי, כי רבין אמר לו ערב הרצח: "אל תבוא, אני לא מגיע לעצרת". בסופו של דבר רבין השתכנע על ידי איש האוסטרי, מרטין שלאף, להגיע לעצרת. שחף רומז על מעורבות פוליטית גבוהה, ותוהה "מי הוביל את כרמי גילון, כן להפעיל את יורם רובין?".

ממתין שיתבעו אותי דיבה

שחף מודע לכובד משקל טענותיו ולכך שהוא "שובר פה פרדיגמות". הוא מצהיר כי הוא מחכה לתביעת דיבה ומזמין את כלי התקשורת לתבוע אותו על טענותיו בדבר זיוף הצילומים.

שחף, שמצטט את לאה רבין האומרת כי אמרו לה שזה "לא היה אמת", משווה את המצב לריקודו של זורבה היווני ואומר: "כדי להנות מהחיים צריך להיות קצת משוגע… אני קצת משוגע".

שחף מסכם כי כפי שהוכיח תחקיר מוחמד א-דורה (שממנו נולדה תנועת ה-BDS ואף שימש מוטיבציה לבן לאדן ב-11 בספטמבר), הוא מאמין כי האמת בסופו של דבר תתגלה, גם אם הדבר לוקח 30 שנה ויותר.