ספר הילדים הקלאסי "הצב של אורן", שראה אור לראשונה ב-1977, כובש דורות של קוראים צעירים בישראל זה חמישה עשורים. בסיפור מבקש אורן מאביו צב כחיית מחמד, השניים יוצאים לחפש אחד אך חוזרים בידיים ריקות. למחרת מגלה אמו צב ומביאה אותו לגן, שם הילדים מתרגשים ומטפלים בו – עד שהוא בורח.
הספר, שכתבה מירה מאיר ז"ל ואיירה אורה אייל ז"ל, הפך ללהיט, אך בעקבותיו אימצו משפחות רבות צבים מהטבע, למרות שהם חיות בר מוגנות בסכנת הכחדה.
העלילה התמימה עוררה תופעה רחבה: צבים נלקחו מבתיהם הטבעיים והפכו לחיות מחמד בבתים פרטיים. כיום, גרסה מחודשת של הספר יוצאת לאור בהוצאת "כתר", עם מסר אקולוגי חדש שמעודד חקירת הטבע אך מדגיש להשאיר חיות בר במקומן.
שיתוף פעולה ירוק: מפארק עמק הצבאים להוצאת ספרים
היוזמה החדשה נולדה משיתוף פעולה בין הוצאת "כתר", משפחות הסופרת והמאיירת, ופארק עמק הצבאים בירושלים – אתר טבע עירוני בניהול החברה להגנת הטבע. הפארק שיקם אלפי צבים שהוחזקו בבתים בתנאים גרועים והחזירם לטבע.
אפרת יגור, מנהלת שיקום הצבים בפארק, מסבירה: כשהספר נכתב, צבים לא היו מוגנים בחוק, אך משנת 1994 הם חיות בר מוגנות. "כשצב נלקח הביתה, הוא חווה משבר גדול. השריון אינו 'בית על הגב', אלא רק כסות קשה שמגנה על גוף הצבים מפני פגיעה. ביתו האמיתי של הצבים הוא הטבע"
בגרסה המחודשת נוסף טקסט: "מאז צב היבשה המצוי בסכנת הכחדה. עזרו לשמור עליהם חופשיים בטבע, כי צבים לא אוהבים להיות סגורים. אם תפגשו צב בטיול – הסתכלו, תהנו ואל תגעו".
סיפור אמיתי מאחורי הדפים: זיכרונותיו של אורן
אורן מאיר, גיבור הספר, חושף שהעלילה מבוססת על חייו האמיתיים בקיבוץ. "אמא ואבא שלי הם ההורים בספר, הילדים הם מחבריי בגן, ואני זוכר את הבכי כשהצב ברח". הספר לווה אותו כל חייו – בהקנטות מצד אחד, ובתחושת מיוחדות מצד שני. רק כאבא הבין את עומקו: "המסר שצבים לא אוהבים סגירות היה חדשני לתקופה. צריך להגן על בעלי חיים כדי להיות בני אדם".
הספר המקורי הדגיש זאת באופן אינטואיטיבי, אך כיום הוא מקבל פרשנות סביבתית מלאה.
מתחמי שיקום בירושלים: מצילים את "הדיירים" בסכנה
לפני כשש שנים הוקמו בפארק עמק הצבאים מתחמים לצבים בסכנת הכחדה. הציבור מוזמן להביא צבים מבתים פרטיים לשיקום. צבים בשבייה סובלים מבעיות קשות: רככת ועיוותי שריון מחוסר מזון טבעי, קריסת מערכת חיסון, מחלות נשימה, טפילים וסלמונלה. רבים לא ישובו לטבע ויהוו מפגע, אך הפארק מציל אותם.
צבים הם קבוצה מגוונת: טורפים וצמחוניים, ימיים ויבשתיים, בגדלים שונים ובני מאות שנים. צב היבשה המצוי – הקטן והמוכר – ניזון מעשרות צמחי בר, שורשים ופקעות, ולעיתים תולעים.
איומים מודרניים: כיצד האדם מאיים על עתיד הצבים
צב היבשה המצוי, נפוץ בעבר בכל הארץ פרט לנגב ומדבר יהודה, נמצא כיום בסכנת הכחדה גלובלית. גורמים: רכבי שטח דורסים אותם, אשפה מושכת טורפים כמו עורבים ותנים, וכלבים משוטטים. אך האיום הישיר ביותר – לקיחת צבים מהטבע כחיות מחמד, ששמה קץ לחייהם כחיות בר.
אפרת יגור מסכמת: "אם לא נשנה, הצבים עלולים להיעלם. שיתוף הפעולה עם 'כתר' יעלה מודעות ויציל את חיות הבר הייחודיות של ישראל". הגרסה החדשה של "הצב של אורן" הופכת סיפור ילדות למניפסט סביבתי – הזמנה לחקור את הטבע מבלי לפגוע בו.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים