הרב ישראל רוזן: "עובד בחברה קדישא משפיע יותר מדיין"

הרב ישראל רוזן: "עובד בחברה קדישא משפיע יותר מדיין"

אבקש סליחת דייני ישראל אם אומר שמנהל בי"ס תורם יותר להנחלת תורה ולהאדירה מדיין! מי שמעוניין להשפיע ולשווק יהדות מאירת פנים בתפקידו ימצא כר רחב יותר לממש אתגר זה כרב, ראש ישיבה, מנהל, מחנך, ואפילו (ואולי במיוחד) כאיש חברה-קדישא

author-image
"עובד בחברה קדישא משפיע יותר מדיין"
  (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של ערוץ 'אורות')

עם שחר בקע עשן שחור-לבן מחדר הועדה למינוי דיינים. תחרות הספורט בין 4 הליגות (חרדי חסידי, חרדי ליטאי, ציוני וש"סי) נסתיים במקהלת נצחון של כל פרשני הספורט 'אנחנו נצחנו'. ואני הקטן, יושב על היציע ומשקיף זה מכבר בלעג-מר על התחרות לכתר, וצווח: "בגדי הדיין החדשים הם איצטלה עירומה, שולית מבחינה יכולת השפעה" וכדלהלן:

תפקיד שולי מבחינת ההשפעה

אכן, אני יודע שיש רק כמאה דיינים בישראל ולכן הערך הנומינלי גבוה, השכר מכובד ובצידו הכתר והכבוד. בפן האישי ברורה הנחשקות והתחרות 'מי יתפוס כסא?', ומכאן החתירה הטבעית לשבץ בני משפחה ומקורבים. מאידך, מלחמת העולם שננטשה במחוזותינו, כאילו מדובר במנהיגות ובהשפעת-על וביכולת להטות את צביון החברה בישראל וכד', זה איבוד פרופורציה לחלוטין והעצמת תחרות שולית בחשיבותה.

אכן, במסורת הדורות התואר 'דיין' היה מרומם בסולם החברתי אך חשיבותו נבעה בהיותו מכהן כמרא דאתרא, כמנהיג וראש הקהל. בנוסף, לכל שופט, בכל התרבויות, נודעת יוקרה בהיותו מפשר בסכסוכים אישיים וציבוריים. במדינת ישראל הדיין (והשופט) מופקע מכל אלו. עיסוקו אך ורק בסכסוכי גירושין והוא שקוע עד צוואר ברפש מריבות. אפילו שיפוט בדיני ממונות, בגיור או בוררות נאסרו עליו בגזירת היועץ המשפטי! הוא נטול יכולת להביע עמדה בענייני אקטואליה. הדיין נותר סטרילי מתחת לגלימתו, ללא כל זיקת מנהיגות והשפעה ציבורית. בעד כל הון שבעולם לא הייתי נכנס לתפקיד כזה.

אבקש סליחת דייני ישראל אם אומר שמנהל בי"ס תורם יותר להנחלת תורה ולהאדירה מדיין! מי שמעוניין להשפיע ולשווק יהדות מאירת פנים בתפקידו ימצא כר רחב יותר לממש אתגר זה כרב, ראש ישיבה, מנהל, מחנך, ואפילו (ואולי במיוחד) כאיש חברה-קדישא (אתגר לציונות הדתית!) הללו מאותגרים במסגרת תפקידם לחבק ול'הסתחבק' ולפעול ל'קירוב' הרבה יותר מאשר דיין. גם במחלוקת ההשקפתית בנושאי דת ומדינה הדיין איננו שחקן בזירה.

פסיקות גיטין

שרביט אחד בלבד נתון בידו; גורלן של נשים עגונות ומסורבות, והפוקוס מופנה אך ורק לנקודה זו. ואומר ברורות! איני בטוח כי רמת ה'התחשבות' ההלכתית לקולא הינה תלוית מיגזר. אינני בטוח שנציגו של הרב טאו בפסיפס יאמץ בשעת דחק דעות מקילות לטובת מתן גט יותר מאשר נציגו של הרב יוסף. המסורת הספרדית בתחום זה (הרבנים עוזיאל, עובדיה, משאש, עמאר ואחרים) היא מופת ל'סחיטת קולות', וכמדומני שהרב אליהו הספרדי לא נטה למגמה זו (ואודה אם יעמידוני על טעותי).

לו אני חבר בועדת המינויים הייתי מאמץ כקריטריון-על בדיקת כתביהם ופסיקותיהם בסביבתם החברתית של המועמדים האם היו לקולא במצבי 'ספק'? האם המועמד פסק היתר לפונים אליו בענייני שבת, כשרות, טהרת המשפחה וכד' גם אם הוא אישית מחמיר על עצמו ובני משפחתו. אכן, בפריזמה זו יש סיכוי רב יותר שחניכי הישיבות הציוניות קרוצים מזן זה, אך זה איננו איפיון מיגזרי, וטעון בדיקה אישית לא מסובכת.

הקריטריון הנוספים הם משניים בלבד: הארת פנים ויחסי אנוש לבביים לכל עבר; חריצות ויכולת הכרעה וכתיבה. ורק בסוף רשימת הקריטריונים, לדידי, הם ידע הלכתי ויכולת חדשנות למדנית. ממילא הכל כבר נאמר, ורק צריך לשלוף את הפסיקות המקילות!

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
8 תגובות - 8 דיונים מיין לפי
1
עיקר שכחת
למך | 11-09-2015 12:41
הדיין קובע אם בישראל יהודי אכן יהיה יהודי. הדיין משפיע על ריבוי/ מיעוט ממזרים בישראל ועוד כהנה וכהנה. ולכן, הבחירה המוצלחת ביותר מתוך האפשרויות!
2
רדיפת הקולות נמשכת . כל המקל מחברו פופולארי מחברו
ר | 11-09-2015 13:01
3
תמים! הכל זה כסף, הרי אפילו אין פסקי דין, הם פקידים!
| 11-09-2015 14:12
רובם המוחלט של הדיונים נערכים בבית משפט לענייני משפחה, ואפילו חרדים פונים לשם. באים לבית הדין רק בשביל טכס הגירושין, לא נדרש מהם ידע הלכתי ברוב רובם של המקרים.
4
רב קהילה תורם יותר מדיין
ניסן יואלי | 11-09-2015 14:34
שמעתי ממו"ר הרב בנימין זאב בנדיקט זצ"ל, שסיפר כי בזמנו כשהיה רב ודיין בהולנד, פנה אליו הראשון לציון הרב ניסים זצ"ל, בהצעה לבוא לארץ ולשמש בדיינות. בתחילה כשנה בבאר שבע ולאחר מכן כשתתפנה משרה - בירושלים. הרב בנדיקט סרב בנימוס לרב ניסים, ואמר לו, כי הוא מעדיף להיות רב שכונה מאשר דיין. הנימוק היה, כרב שכונה הוא ייפגש עם :יהודים יפים" (פאיינע ייד), בעוד שכדיין המפגש הוא עם כל הפסולת של החברה הישראלית. במה כבר דיין מתעסק? הרב ניסים חייך ואמר לרב, לו היית רב ספרדי אז לפחות היו מכבדים אותך ה"הבעלי בתים", וכאשכנזי - לו היית אדמו"ר, או ראש ישיבה, או רב חרדי היית לפחות זוכה לכבוד הן מהחרדים והן מהציונים. אולם אתה רב וציוני לא תזכה לכבוד לא מהחרדים כי אתה ציוני, ולא מהציונים כי הם מרגישים רגשי נחיתות בפני חרדים, ורק להם נותנים כבוד. הרב בנדיקט החליט בסופו של דבר לבוא לחיפה האדומה (ולא לירושלים) לשכונת אחוזה, לא חסכו ממנו המשמיצים ביקורות על דבקותו בתורה הן מצד מהחרדים והן מהציונים. הוא זכה לשמש כרבה של אחוזה במשך 45 שנה. כל הנהירה של ת"ח לדיינות אינו אלא שהמשכורת שלהם גבוהה משל רבנים. וכן המעמד בעיני החילונים. בעבר זה לא היה כך. דיין היה כפוף למרא דאתרא בקהילה ולא להפך. הרב היה גם מרא דאתרא וגם דיין, והוא הטיל על הדיינים להתעסק בדיינות כדי שזמנו יהיה פנוי להתעסק עם הקהילה. עסקני המפד"ל לפני שנים רבות הפכו את היוצרות. שמו את הדיין מעל הרב. ועל זה אמר החכם מכל אדם: מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:
5
70 שנה אתם מאירים פנים. ראו לאן הגיע המדינה איתכם!
קבי | 11-09-2015 14:37
אולי טעיתם? אולי שמירת גדרי ההלכה חשובה יותר מאשר כיפופה לגחמות האספסוף?
6
ל-3, אתה בור ועם הארץ
אני | 11-09-2015 15:48
כמו כל האנטישמים, גם אתה מקשקש שכל מה שיהודי עושה זה בשביל כסף, בטח אם הוא חרדי. אבל אם תלמד קצת תבין שעבודת הדיינים היא קשה, תובענית ובעיקר קשה נפשית. יש בפסיקתם גם מדיני נפשות.
7
מה לעשות, שדיינים וראשי ישיבות הם ה"גדולייים"
| 13-09-2015 10:51
מי ששואל, שואל את פיהם
8
אבל מידת ההשפעה היא תלוית ידע, ראה כמה שאלות נשאלות
אלי | 16-09-2015 8:17
באתר דין, או את הרב מוצפי, לעומת כמה שנשאלות בכל אתר דת"ל, אפי' מורשת וכיפה לא עומדים בתחרות.