רונן אנגל שגופתו הושבה שלשום אחרי שנתיים בשבי ארגון הטרור חמאס הובא היום (שלישי) למנוחות. משפחתו הספידה אותו. ביתו שורדת השבי יובל אנגל הספידה אותו: "לוקחת איתי מיליון זכרונות טובים ואלפי תמונות שצילמת שילוו אותי תמיד".
דבריה המלאים: "אבא אני שמחה שחזרת שתישאר לעולם פה בקיבוץ שכל כך אהבת. הקיבוץ שיש לנו זכרונות כל כך טובים ממנו, כמו הפעם ההיא שנסעת מהר ואני עפתי מהג'יפ ואתה צילמת אותי נופלת וצחקת. כי כזה היית: תמיד צוחק מכל מצב, רואה את הדברים הטובים, המצחיקים, תמיד אופטימי ושמח. אבא, אלו היו 10 שנים קצרות אבל מדהימות בהן הייתי הבת הקטנה שלך. לוקחת איתי מיליון זכרונות טובים ואלפי תמונות שצילמת שילוו אותי תמיד. אבא, אתה הגיבור שלי".
מיקה אנגל, אחותה של יובל ובתו של רונן הספידה אותו "אבוש, אבא שלי. אני כל כך לא רוצה להשלים ולהבין שאתה כבר לא תהיה איתי. שאני לעולם לא אזכה לחבק אותך שוב, שאני לא אזכה להיות איתך שוב, לקרוא לך אבא שוב. זה היה אני ואתה נגד העולם ועכשיו אני לבד נגד העולם. העולם שקרע אותי למליון חתיכות ואוכל אותי. איך אני אתמודד בלעדיך?".


"אבא אני חייבת להגיד לך שאני דומה לך מאוד אבל תמיד ידעתי את זה, אבל עכשיו אני מבינה עוד יותר איך קיבלתי את האופי שלך, ההומור שלך, הרצון שיהיה צדק וללכת לפי הספר, ולא לחפש קיצורי דרך, על לא לוותר על שום דבר גם אם קשה וסורי אבל החיים נורא קשים בלעדיך אבל אין מה לעשות.
מיקה אנגל: "געגוע כל כך גדול וחזק שכואב לשאוף אוויר"
"אבוש כמה אני אוהבת אותך הלוואי והייתה דרך להסביר לך כמה אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך בכל איבר וגיד בגוף שלי בכל נים ווריד בכל נשימה שאני שואפת ואיך בכל נשיפה אני נזכרת ברגע שסיפרו לנו שאתה מת ממש אותה תחושה שאין חמצן אין אוויר. ככה אני מרגישה כל יום כל היום כי אתה היית האוויר שלי החמצן שלי. אני באמת אהבתי אותך בלי סוף ואני מתפללת, שבעזרת השם לילדים שלי יהיה אבא כמוך ממש כמו בסרטים כי ככה אתה היית. אני רציתי שתישאר איתי לכל החיים. מה זה 18 שנה זה כלום זה קצת.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
"עוד לא הספקתי בכלל לחוות איתך דברים, אני מסרבת לקבל את זה שאתה כבר לא תיהיה איתי פה שלא תוכל להחזיק לי את היד, לחבק אותי שאני צריכה ואלוהים יודע כמה אני צריכה אותך. מסרבת לקבל שאני לא אזכה יותר לחיבוק שלך או לחיוך שלך, אני מתגעגעת לחיבוק דוב ולאגרוף המחץ. זה כואב לי שלא אוכל לחוות אותך יותר. הריקנות הזאת שוברת, היא באמת שוברת היא מרסקת והיא קשה היא באמת באמת קשה".
"כל כך ריק פה בלעדייך, החיים כל כך ריקים, הנפש שלי כל כך ריקה, הגעגוע כל כך גדול וחזק שכואב לשאוף אוויר . כל כך כואב בלעדייך. נשבר ונפל חלק כל כך גדול מהלב שלי. אני מקווה שאתה יודע ורואה כמה אני צריכה אותך, אני באמת ממש צריכה אותך לא רק שתהיה לידי שפשוט תהיה איתי אל תגיד לי כלום פשוט חבק אותי תסתכל לי בעיניים וכבר הכל יסתדר. נמאס לי כבר לבכות על או עם תמונה שלך אבל אני אתן את הכל רק כדי לבכות איתך! ולא עליך עוד פעם אחת. מתגעגעת לשיחות והודעות עידוד שלך שתגיד לי שאתה אוהב אותי מאוד ושאתה מאוד גאה בי במי שאני ובדרך שלי".
מיקה אנגל לאביה רונן אנגל ז"ל: " אני אראה את כל המקומות בשבילך"
"אבל אבוש אני החלטתי שאני חיה בשבילך אני אעשה את כל הדברים, אני אראה את כל המקומות בשבילך. בשביל שאתה תוכל לחיות ולראות את כל הדברים שלא הספקת בתוכי! גם אני מתתי ב7/10 אבל רק אתה הפסקת לנשום, בעזרת השם ניפגש בגלגול הבא תשמור לי מקום לידך. תחכה לי אבוש, כל כך לא הגיע לך הסוף הזה. אוהבת אותך לעד".

שורדת השבי קרינה ברט-אנגל, אשתו של רונן אנגל הספידה: "רונן שלי. איך בכלל מסכמים אותך במילים. איך נפרדים ממי שתמד אמר יהיה בסדר. היית הלב של הבית זה שידע להצחיק בימים הקשים עם חוש ההומור והאופטימיות הבלתי נגמרת שלך. שתמיד היה עם חיוך, עם משפט שנון שגורם לכולם להסתובב להסתכל עליך ולשאול האם זה אמיתי? ולשמוע "אני דפוק אבל אופטימי".
החיים לידך היו לפעמים כמו הרפתקה, מתחת גבולות ולקחת אותנו לקצה כי ככה היית מלא באהבה ,צחוק עצבים, בלגן, חברים מוסיקה, טיולים ונשמה גדולה. היית חבר ושותף גם לוויכוחים וגם לצחוקים גדולים. עכשיו הבית קצת שקט. אז אנחנו מנסים להיות קצת כמוך. כל חיוך של טום מיקה ויובל, הוא גם קצת חיוך שלך, אני מוצאת אותך במבטים שלהם ומדמיינת אותך איתנו כל רגע. אז אתה לא פה אבל אתה איתנו בכל רגע. אז לא נפרדים פשוט ניפגש בצד השני כי always look on the bright side of life״.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים