בשעה שאני מתיישב לכתוב את הטור, מתפרסמת ידיעה נוספת: תינוק נוסף נפטר מחצבת. הרביעי השבוע. השישי מתחילת ההתפרצות. שישה תינוקות רכים. והמכנה המשותף? הם לא חוסנו. במילים אחרות ומדויקות יותר – הוריהם בחרו שלא לחסן אותם.

אני לא פונה כאן אל מי שכבר משוכנע שהחיסונים הם קונספירציה עולמית. אותם לא ישכנע גם הר של נתונים. אני כן פונה אל ההורים המתלבטים. אלה שלא נמצאים בקצוות, אלא פשוט חוששים: הם קוראים פוסט ברשת, נתקלים בקליפ מלחיץ – ובוחרים להימנע או לדחות.

אבל האם זו באמת הדרך הנכונה? האם “שב ואל תעשה” בהכרח עדיף? או שמא דווקא ההימנעות – מסוכנת, לעיתים אף קטלנית?

איך מקבלים החלטה נכונה?

החשש והבלבול רבים, מכל עבר נשמעות טענות, החל מהחשש לאוטיזם וכלה בהשחלת צ׳יפים.. כיצד אם כן נוכל לקבל החלטה נבונה?

כאשר אנו מקבלים החלטה הנוגעת לחיי ילדינו, עלינו לקבל אותה באופן שקול ורציונלי ולא אמוציונלי, מערכות הבריאות השונות בעולם מבוססות על סמך רציונל בלבד, ב־150 השנים האחרונות הרפואה הצליחה להכפיל את תוחלת החיים הכלל־עולמית, מכאן נוכל להסיק באופן פשוט – הרפואה בסך הכל די מצליחה…

הרפואה כולה על המאזניים

מי שמערער על בטיחות החיסונים, לא חולק על מאמר בודד או על דו”ח כזה או אחר. הוא בעצם מערער על עולם הרפואה כולו. וזה, אם נהיה כנים, פחות מתקבל על הדעת..

החיסונים אינם יושבים בשולי המערכת. הם בלב־ליבה של הרפואה המודרנית. כל רופא – לא רק רופא ילדים או מומחה לאימונולוגיה – נדרש לנושא הזה שוב ושוב.
באנמנזה, בבדיקות, במניעה ובטיפול. פעמים רבות עולה השאלה: אילו חיסונים קיבל המטופל? מתי? האם יש לכך קשר למחלה הנוכחית?

כל חולה שמגיע לבית חולים עובר בירור יסודי: מה מקור המחלה? מה הטריגר? האם יש משהו בעברו הרפואי שהשפיע? במידה והיה חשש מהשפעת חיסון החצבת,
קרדיולוג היה מבחין בדפוס חוזר של בעיות לב, אונקולוג היה מתריע על השפעות חריגות בקרב חולים מוחלשים, ורופא טיפול נמרץ היה מזהה תופעות חמורות, וללא ספק שהדברים היו יוצאים החוצה במוקדם או במאוחר, בחדרי הישיבות, בדיוני ה־M&M שבהם כל פרט נבחן בקפדנות, ובמקומות נוספים. אך המציאות שונה. המציאות מוכיחה שיש על מה לסמוך. וודאי שאין ממה לחשוש.

החיסון – עובדות מול קונספירציות

מחלת החצבת מוכרת לעולם מאות שנים, כמחלה שהביאה לתמותה של מיליונים רבים מידי שנה, ברוב המקרים תינוקות. כמו כן מדובר במחלה מדבקת הרבה יותר ממה שהכרנו בתקופת הקורונה למשל – לחצבת יש מקדם הדבקה (R₀) של 12-18, גבוה בהרבה מזה של הקורונה.

החיסון לעומת זאת נמצא בשימוש מאז 1963 (גרסה משופרת מ־1968), כלומר כ־60 שנה, והוא נחשב לחיסון בטוח ויעיל מאוד. שתי מנות מקנות כ־97% הגנה מפני המחלה!

דוקא נושא החיסונים יותר מכל נושא אחר נבדק שוב ושוב ברחבי העולם, וזאת בעקבות טענות רבות שהועלו בעבר. כיום התנגדות לחיסונים מקורה ברובה בחוגים קונספירטיביים, אך גם במידע שגוי שמופץ ברשתות, בעוד שהטענות אינן מתבססות על ידע רפואי אלא על רעיונות מופרכים כדוגמת קנוניה של ממשלות בניסיון לדלל את אוכלוסיית העולם ועוד טענות מסוג זה.

כמאמר חכמים: “האמת דרך אחת והשקר דרכים הרבה". האמת המדעית על החיסונים – ברורה, יציבה ועקבית. השקרים – מתחלפים, מתפצלים, לובשים ופושטים צורה, ונופלים בזה אחר זה כשבודקים אותם באמת.

אחריות אישית וחברתית

דווקא משום שהעולם הרפואי פתוח, מבקר את עצמו ללא הרף ועורך מחקרים אינסופיים – העובדה שחיסונים ממשיכים לעמוד במרכז הרפואה היא ההוכחה החזקה ביותר לבטיחותם.

כיהודים המאמינים בקדושת החיים, עלינו לזכור שפיקוח נפש קודם לכל, עלינו לקבל החלטות באופן רציני ולעשות ככל הניתן לשמור על חיינו, כל שכן על חיי ילדינו.
יתירה מכך! ההחלטה לחסן איננה רק בחירה אישית. זו בחירה שמשפיעה על כולנו כחברה. כדי לשמור על חסינות קהילתית נגד חצבת נדרשת התחסנות של כ־95% בשתי מנות.

כל ילד שמחוסן יוצר שכבת הגנה לא רק לעצמו אלא גם לסובבים אותו – לתינוקות הקטנים מדי להתחסן, לחולים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת, ולזקנים שנמצאים בסיכון.

להתחסן פירושו לבחור בחיים – שלך, של ילדיך ושל כולנו.

גמר חתימה טובה לכל עם ישראל

==

נחום פראנק הוא מנכ״ל מזור – ליעוץ רפואי.