הקול בראש פרק 10: כדורגל הוא עולם של יריבויות ותחרות, אך לעיתים נדירות הוא גם כר פורה לחברויות עמוקות. במקרה של מאמני השוערים עופר בסון ועופר נוסובסקי, התחרות על אפודת השוער הראשון הפכה לקשר בלתי ניתן לניתוק.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

עופר בסון ועופר נוסובסקי בתכנית הקול בראש

בראיון מיוחד לפרק 10 של תכנית הספורט 'הקול בראש', בהגשת המאמן המנטלי אלון סגל השניים מספרים על מסע משותף שנמשך עשרות שנים, שהתחיל בתחרות ספורטיבית והפך לשותפות מקצועית ואישית.

מהמגרש בכפר סבא ועד פסגת האימון

הסיפור של בסון, כיום מאמן השוערים של מכבי נתניה, ונוסובסקי, מאמן השוערות של נבחרת הנערות, מתחיל במגרשי הפועל כפר סבא. שם, כילדים, הם התחרו על עמדת השוער, יריבות שעיצבה אותם מקצועית ואישית. באופן נדיר, התחרות לא הפרידה ביניהם, אלא חיזקה את הקשר והפכה אותם לחברי נפש. הם מדגישים כי ההבנה העמוקה של תפקיד השוער נובעת מהיותם שוערים בעצמם.

"מאמן שוערים חייב להיות שוער בעברו," הם קובעים נחרצות, ומסבירים שהדבר מאפשר להם להיכנס לנעליים של השחקנים ולהבין את הבדידות והלחץ המנטלי המאפיין את העמדה.

פסיכולוג, אבא ומנטור: תפקיד מאמן השוערים

השניים מתארים את מערכת היחסים בין המאמן לשוער כקשר אינטימי וייחודי. "מאמן השוערים הוא כמו הפסיכולוג והאבא של השוער" הם אומרים, ומדגישים כי הבסיס ליחסים הוא אמון מלא וביטחון. הם מספרים על שוערים רבים שעבדו תחת ידיהם, כמו אוהד לויטה, יואב ג'רפי, ועומר ניראון. נוסובסקי חושף את שיתוף הפעולה הייחודי ביניהם: "גם אוהד לויטה וגם יואב ג'רפי הם הצלחה של שנינו. אני אימנתי אותם בקבוצה אבל אחרי האימון הקבוצתי הם היו עושים אימונים אישיים אצל בסון". שותפות זו מדגימה את האמונה של השניים בחשיבות העבודה האישית וההשקעה הנוספת.

המנטליות של השוער והקשר עם המאמן הראשי

בסון ונוסובסקי מסכימים כי תפקיד השוער הוא הקשה ביותר מבחינה מנטלית. לכן, הם מדגישים את החשיבות של יחס עדין והתייחסות מיוחדת גם לשוערים המתחרים. בסון מספר על הרגל קבוע שלו: "בסוף כל משחק אני רץ ונותן לחיצת יד לשוער השני. זה הרגל קבוע שלי שנים רבות".

לסיום, הם דנים בקשר בין מאמן השוערים למאמן הראשי. נוסובסקי מציין שמאמן השוערים הוא כיום כמעט "עוזר מאמן", ועליו "לגבות ולתת ביטחון למאמן הראשי". בסון מוסיף ומדגיש את החשיבות של רגישות ותקשורת: "גם אם אני לא חושב כמוהו אני צריך להיות רגיש אליו, להכיר אותו ולדעת מתי ואיך לומר את דעותיי".

בסון ונוסובסקי הם לא רק מאמני שוערים מהטובים בישראל, אלא גם אנשי חינוך. עבורם, אימון הוא דרך חיים בה הם מביאים את אישיותם הנהדרת והערכית לכל מגרש וכל שחקן. הם מוכיחים שאפשר להצליח בגדול בכדורגל, ועדיין לשמור על ערכים של חברות, כבוד הדדי וחינוך. הצמד הזה הוא אור גדול בכדורגל הישראלי, והוכחה לכך שדמויות מוסריות יכולות לפעול גם בזירה תחרותית.